חג הגאולה – י’ כסלו.

בשנת תקפ”ה הגיש אדם בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו”ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו”ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו”ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהיתה בזמן אדמו”ר הזקן, בעקבות ההלשנה הובל אדמו”ר האמצעי באיסרו חג הסוכות תקפ”ו למעצר.

ציון אדמו”ר האמצעי בניעז’ין אוקרניה.

לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו, וביום י’ כסלו תקפ”ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כחג הגאולה.

בכל מושבות החסידים יציינו את חג הגאולה בהתוועדות חסידים ובחיזוק תורה ומצוות.

וכך כותב הרבי מליובאוויטש על “חג הגאולה” י’ כסלו:

הגאולה דאדמו”ר האמצעי – שהיתה גאולה דכל עניין החסידות – תוכנה בפשטות הוא, שמבלי הבט על זה שלפני זה היה במאסר אצל אומות העולם, גלות בתוך גלות – הם (הגויים) הכירו בעצמם שצריך לשחררו ובפועל שחררוהו. שגאולה זו – כמו כל הגאולות האחרות דרבותינו נשיאינו, מתחיל מאדמו”ר הזקן, ולאחרי זה מהצמח-צדק עד לכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו בי”ב-י”ג תמוז – מוסיפה עוד יותר בבירור האומות, עד שהם עצמם מכירים באמיתיות התורה ואלוקות…

ומעשה אבות החסידות סימן לבנים – מזה מקבל כל יהודי כוח שתהיה אצלו “גאולה” בכל ענייניו, שנחלקים בכללות לג’ עניינים הנ”ל: גאולה בעבודתו דקדושה, בלימוד התורה וקיום המצוות – שישתחרר מכל ההגבלות בזה, ולהוסיף בזה באופן דיילכו מחיל אל חיל, עד באופן שלא בערך, כך שבערך לזה נחשבת עבודתו הקודמת כ”מאסר” (הגבלה). על-אחת-כמה-וכמה גאולה בעבודת המלחמה שלו בעולם הזה; וגאולה מהניסיונות הקשים ד”מצרים”.

לכן כדאי לקשר את חג הגאולה דיו”ד כסלו, עם הוספה – עד שלא בערך – בלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט על-ידי עריכת התוועדות בכל מקום, שיקבלו החלטות טובות בכל ענייני העבודה, כולל ובמיוחד – העניינים דבעל הגאולה – הפצת התורה והיהדות, והפצת המעיינות חוצה.

…ומכיוון שכל הגאולות קשורות זה בזה, שההחלטות טובות בכל עניינים אלה – יביאו מיד את הגאולה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת ויצא, י”א בכסלו תש”נ; ‘תורת-מנחם – התוועדויות’ תש”נ, כרך א, עמ’ 454)

גם באשדוד יתקיימו התועדויות לכבוד חג הגאולה י’ כסלו. לרשימת בתי חב”ד באשדוד לחץ כאן.