התורה מספרת על איש בשם קורח שיצא למאבק נגד משה רבינו בגלל שרצה לקבל תפקיד בהנהגה של עם ישראל, ועל אף שהיה זה חודשים ספורים אחרי הניסים האדירים של יציאת מצרים ומתן תורה, בכל זאת הצליח קורח לסחוף את כל האליטה הרוחנית של ישראל ורבים מכלל העם.

קורח טען שמשה מגזים. משה מציג כל כך הרבה מצוות שאין מנוס מלומר, שהוא פשוט בודה אותן מליבו.

לפני מתן תורה, אנשים הצטוו בסך הכול בשבע מצוות בני נוח. בכך הסתכמה הדרישה של האלוקים מבני האדם, אלו מצוות שאפילו לא-יהודי נוהג בהן. כמו לא לעבוד עבודה זרה, לא לקלל את ה’ ולהקים בתי דין ומשפט. הגיע מתן תורה והם קיבלו מאלוקים עוד עשר מצוות בסך הכול. שוב היו אלו מצוות כלליות.

לאחר שהקימו את המשכן ומשה נכנס לאוהל מועד, יצא בכל בוקר עם מצוות חדשות. שעטנז ובשר בחלב וראשית הגז והפרשת חלה ופדיון הבן ופטר חמור –וכך עשר המצוות של מתן תורה הפכו להיות תרי”ג ולעוד אלפי תתי-פרטים בתוך התרי”ג.

קורח קפץ על הסיפור הזה ובמקום לחשוף את הקנאה שלו, הוא האשים את משה כמי שבודה מצוות מליבו ושולט בהמון העם.

התפיסה היהודית מבארת שהמטרה של התורה והמצוות היא להפוך כל רגע לקדוש. להתקדם בכל רגע מחדש. במקום להתרחק מחיי העולם, אנו הופכים כל פעולה לקדושה. במקום לפחד מכסף וזהב, אנו הופכים אותם למנוף שמשנה את העולם ועושה אותו יותר טוב.

זאת בדיוק המטרה של ההלכה,כך הופך כל רגע בחיינו למסע של התקרבות לקב”ה. אם יהודי אוכל בהתאם לכללי הכשרות ואומר דבר תורה על השולחן. קח זוכה להגיע לקירבה לבורא עולם.

בכל רגע מחיינו, אנו מתעסקים עם חפצים ומקומות שונים – מהמאכלים שאנו אוכלים ועד החומרים שאנו מייצרים. בכל חפץ בעולם יש ניצוץ קדוש, נקודת אנרגיה רוחנית השואפת להתעלות. בכוח המעשה ההלכתי, אנו מרוממים כל דבר שבאים אתו במגע. כך לדוגמא שלא רק האדם מתעלה ביום הכיפורים, אלא גם האוכל של מוצאי היום, מתעלה אתו יחד.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי