פרשתינו השבוע, מסיימת את כל חומש בראשית, ומכינה אותנו לקראת חומש שמות בו מסופר על הירידה למצרים ועד היציאה משם בדרך חזרה לארץ ישראל.
לפני מיתתו של יעקב אבינו, הוא קורא לכל בניו ומבקש לברכם. הוא מתחיל לברך אחד אחד את בניו, מתחיל בבכור ראובן ומסיים בקטן בנימין.
כתוב בפרשה, “…וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם”. בשעה שקוראים את הברכות, רואים שיעקב בירך כל אחד בברכה המיוחדת לו. פירוש הדבר, שיעקב ראה אצל כל אחד מבניו פוטניצאל אחר שאפשר לממש.
כל אחד מהבנים התברך בכישרון אחר ואותו ביקש מהם יעקב אביהם שיממשו על ידי ברכתו אותם. לדוגמא, זבולון בורך להיות עוסק בפרקמטיא. מסחר וממון.
נכתב בספר משלי “חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה”
כל אדם הוא עולם מלא של כוחות ויכולות, נטיות אישיות וכישרונות. כל אחד שונה מחברו, כיוון שלכל אחד נועד תפקיד משלו, השונה משל חברו. הן התכונות והן הנסיבות שניתנו לאדם מסוים, הוענקו לו בהתאמה מדויקת לתפקיד שהוא אמור לבצע.
לכן עלינו לשאוף להביא כל אחד לידי מימוש עצמי על פי היכולות שלו. גישת היהדות מלמדת אותנו לראות כל אחד על פי טבעו. אדם עצמאי וייחודי שיש לקבל ולאהוב אותו בהתאם לטבעו ולתכונותיו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
