פרשתנו מגוללות את סיפור חייו של יעקב אבינו ולידתם של השבטים מהם יצא עם ישראל. יעקב אבינו מגיע אל חרן, מקום הימצאו של דודו לבן הארמי. שם הוא מבקש למצוא מקלט מפני עשו אחיו הרודף אותו וכן למצוא את אשתו לעתיד. יעקב אבינו רוצה להתחתן עם רחל האחות הקטנה, אך למעשה אשתו העיקרית היא דווקא לאה.
השאלה המתבקשת היא: הרי ללבן היו שתי בנות, גדולה וקטנה, ומדוע אם כן בחר יעקב לדלג על הגדולה ולבקש את הקטנה?
התורה עצמה מסבירה היטב מדוע יעקב אהב את רחל: שכן רחל הייתה יפת תואר ויפת מראה!!. כמובן, הדברים טעונים עומק והסבר. ואפשר ללמוד זאת ברמת הפשט, אבל אנחנו מייחסים לאבות הקדושים מימד עמוק יותר של מבט על החיים.
כאשר התורה כותבת יופי, היא רוצה לתאר אצילות, רוממות, טהרה. יש אנשים שרואים שהפנים שלהם משקפים עילאיות ותבונה יוצאת דופן. נכון, יש להבדיל יופי בהמי שמעורר את היצר, אבל יש יופי נעלה, המעורר יראת כבוד ואפילו יראת שמים.
זה בדיוק סוד היופי של רחל: התיאור שלה כאישה יפה, נועד לסמל שלמות. היא הייתה אדם מושלם, בענווה ובטוב לב. אישה שוויתרה לאחותה לאה שתתחתן עם יעקב.
יעקב רצה את רחל, כי הוא רצה אישה מושלמת וילדים מושלמים!. אולם ה’ רוצה משהו אחר: אישה נאבקת וילדים המתקנים את עצמם ולכן בסוף התחתן וחיי מרבית השנים עם לאה.
לאה, לא הייתה כל כך יפה. היא לא הייתה מושלמת כמו רחל, אך לאה הייתה משהו אחר: היא הייתה נאבקת. בעוד שרחל הייתה בת-מזל, לאה הייתה אדם שיצר את המזל שלו במאבק מתמיד לשיפור ולהתקדמות.התיאור של “עיני לאה רכות”, נועד לבטא כי לאה הייתה אדם שלוחם כדי לשפר את המזל שלו. היא לא הייתה אדם שמקבל את המצב ואומר זה המזל שלי!
חיי לאה מלמדים אותנו, שבורא עולם מחשב את הדברים אחרת. הוא לא משלם על תוצאות מושלמות, אלא על מאמצים עילאיים.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
