בפרשתינו מסופר באריכות אודות אליעזר עבד אברהם ההולך לחפש אישה ליצחק אבינו, שתהיה שייכת למשפחתו של אברהם. העבד לוקח איתו עשרה גמלים, צמידי זהב כסף ואבנים טובות ובנוסף לכל גם “את כל טוב אדוניו בידו” כלומר אליעזר לוקח שטר מתנה, בו מבטיח אברהם ליצחק את כל רכושו!
אליעזר יוצא לדרך ומגיע עד לחרן. שם מחליט אליעזר לבדוק קודם כל את טוב ליבה של הנערה המיועדת. רבקה, יצאה לשאוב מים [כנראה שלא היו לה משרתים, ואף לא היה מי שהוא אחר שיעשה זאת מבלעדיה]. אליעזר פונה אלייה ומבקש “הגמיאיני נא מעט מים מכדך”, רבקה השיבה לו שתה וגם לגמליך אשאב מים לשתות.
בראותו זאת, אליעזר לא חשב פעמיים, אלא, שם על ידיה צמידים ונתן לה תכשיטים נוספים, לאחר מכן בירר מאיזו משפחה היא באה ואכן ראה שהוא הגיע לכלה המיועדת. אליעזר מגיע לביתה של רבקה מספר להם את כל הסיפור, השידוך נסגר בינו לבין המשפחה, ואליעזר מביא את רבקה ליצחק. בהמשך, שאליעזר חוזר, הוא מספר שוב את כל הסיפור.
במבט מקראי רואים אנו דבר פלא נוסף, התורה חוסכת במילים, כל מצוות השבת מצטמצמות לשנים שלושה משפטים, מצוות רבות כתובות רק ברמז, או באות ומילה מיותרת, ואילו בפרשתינו מסופר בסך הכל סיפור, והוא נכתב כמעט שלוש פעמים !!!
נשאלת השאלה, כיצד יתכן שאברהם נתן לבנו יצחק את כל רכושו בכדי למצוא כלה? מדוע התורה מספרת לנו את סיפור המעשה מספר פעמים?
שידוכו של יצחק מהווה הכנה לעם ישראל, למתן תורה ולתכליתו של העולם. על יצחק מבטיח האלוקים לאברהם, כי זרעו יירש את הארץ, יקבל את התורה ויביא את הגאולה לעולם. הנישואין של יצחק ורבקה מהווים למעשה את התכלית לשמה נברא העולם.
יצחק הוא “עולה תמימה”, נולד לאברהם לאחר מצוות ברית המילה, הוא נולד בברכת שמיים בגילאים מופלגים (גם באותה התקופה), זכה להיות קרבן לה’ והגיע לשלמות רוחנית בעבודת ה’, במילים אחרות הוא מהוה סמל ודוגמא לקדושה.
רבקה היא בתו של בתואל ה”ארמי” (רמאי לא קטן) , אחותו של לבן הרשע, גרה באזור הנקרא “חרן” – מלשון חרון-אף של ה’ בעולם, ובקיצור, היא מהווה סמל ודוגמא לעולם הזה על כל “מעלותיו” היינו חסרונותיו.
חתונתו של יצחק עם רבקה מהווה “פריצת דרך” לחבר בין הקדושה לבין העולם, לחפש את הטוב והנעלה שבתוך העולם , לגלות אותו ולהחדיר בתוכו את הקדושה, רבקה נמצאת בתוך אזור המייצג את השלילי , מאיזור אנשי הרשע, כאלה ההולכים בדרך שהיא היפך רצון ה’. היא נישאת (מלשון רם ונישא – מתרוממת) ליצחק אבינו , מתחברת לקדושה שבעולם, בכך נוצר ההמשך של עם ישראל.
לשם כך, בכדי להשלים את המטרה העיקרית לשמה נברא העולם וזהו גילוי הקדושה בעולם- שווה להשקיע, הן השקעה פיזית – את כל רכושו של אברהם , והן השקעה רוחנית לספר שוב ושוב את כל הסיפור כדי להעביר לנו את המסר העיקרי, את תפקידו של עם ישראל בעולם.
החיבור שנעשה ביניהם נותן לנו להבין את החיבור שצריך להיות בין הנשמה האלוקית שירדה לעולם לבין ההתעסקות בענייני העולם הזה. לקחת את הטוב שבעולם לחבר אותו לקדושה .
בשעה שיהודי מבין שכשם שרבקה הייתה, כ” שושנה בין החוחים” , כלומר הייתה בין אנשים רעים וסביבה לא טובה ומשם לקח אותה יצחק לו לאישה, כך עלינו ללקט מצוות ומעשים טובים בזמן שהותנו בעולם. תפקידנו הוא לגלות את הקדושה הנמצאת בכל מקום ודבר בעולם, זאת על ידי הליכה בדרך הישר והטוב, ועשיית מעשים טובים, ובכך להביא לעולם את הגאולה האמיתית והשלימה, או אז ישרה הקב”ה את שכינתו בעם ישראל, בארץ ישראל ובעולם כולו, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
