בפרשתינו מוזכרת העיר ירושלים בהקשר בית המקדש שיבנה שם בבוא היום. ועל אודות השראת השכינה במקום זה כמרכזי וחשוב לעם ישראל.
המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר” כך לשון הרמב”ם. כלומר, ביהמ”ק היה בנוי בצורה מדורגת, כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה, ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות . . ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחילת העזרה בחמש עשרה מעלות” וכן הלאה.
הסיבה שהרמב”ם מדגיש שהמקדש לא היה במישור, מאחר וזו הלכה – שחייבים לעלות לבית-המקדש בשלבים.
הטעם שבבית-המקדש היו גבהים שונים הוא כיון שיש בו דרגות שונות של קדושה: עזרת הנשים מקודשת מהחיל, ועזרת ישראל מקודשת ממנה וכן הלאה ולכן עשו מדרגות ביניהם.
מכאן למדים כלל פשוט לכל ענייני הקדושה, ואולי יש לומר לכל תחום בו רוצים להתקדם בחיים, צריכים להתקדם בשלבים ולעלות משלב לשלב במעלות הקדושה.
אין קיצורי דרך במעלה ההר בכל תחום שהוא בחיים. צריכים להתייגע ולאט לאט רואים ואף מרגישים את התוצאות.
חודש אלול שפרשתנו חלה ב,ו נקרא גם חודש הרחמים והסליחות, בו צריכים להתרכז בעשייה והוספה של תורה ומצוות וכך לעלות מחיל לחיל עד לבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
