פרשת בחוקותי פותחת במילים בהם פונה הקב”ה לעם ישראל ואומר להם: “אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם” –אעניק לכם בתמורה שכר של “ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו”, וברכות רבות נוספות.
“בחוקותי” – משמעותו “חוק”, חוקי התורה. וכן גם את המושג “חקיקה”, כתב החקוק בתוך האבן. הן “חוקים” והן “חקיקה” – מבטאים דבר שאינו נתון לשינוי. על חוקי התורה נאמר “חוקה חקקתי .. ואין לך רשום להרהר אחריה”. “בחוקותי” מבטא קיום מצוות מתוך תוקף פנימי והעדר שינוי, כמו כתב החקוק באבן שאינו בר-שינוי.
רש”י, שהוא מגדולי מפרשי התורה מבאר שהמילה “בחקותי” כאן, אינה מתפרשת בפירוש הרגיל שלה – קיום קבוצת המצוות שאינן מובנות בשכל אנושי ומכונות בשם “חוקים”, אלא לסוג מאוד מסוים של לימוד. כזה שיש בו עמל ויגיעה. רק הוא מזכה את הלומד בברכות הגדולות של פרשת בחקותי. ה”עמל” המדובר הוא, שתי מילים: “יותר מרגילותו”.
כלומר לרצות להתקדם ולהשיג יותר ממה שהיה עד עתה מתוך מאמץ של עשייה.
הרעיון שמובא בפרשה הוא, שיגיעה מקדמת אותנו. התורה לא ניתנה בשביל לצבור ידע, התורה נועדה להרים אותנו למעלה, להפוך אותנו לאנשי רוח שמנהלים את החיים בצורה קדושה. זה יכול לקרות רק עם עמל ויגיעה. העמל צורב בנו את מה שלמדנו ואנו מפסיקים לשאול, מה למדנו, ומתחילים לשאול, מה התורה לימדה אותנו?
כך מבארים עוד מפרשים את הביטוי “אם בחקותי תלכו” – לימוד התורה באופן של “עמל ויגיעה”, מוליך אותנו, מקדם אותנו הלאה לרמות עליונות.
כמובן, כולנו רוצים להעניק לילדים שלנו חיים טובים ונוחים ולשפר את ההערכה העצמית שלהם, עם זאת חייבים לזכור: המתנה הכי גדולה שהורים יכולים להעניק לילד היא לדרוש ממנו להתאמץ, ואילו ההיפך מכך,יכול לגרום לילד להתרגל להסתפק במועט ולא להתקדם. הורים שאוהבים באמת את ילדיהם צריכים לדרוש מהם להתאמץ ולנצח את עצמם. ולהציב בפניהם אתגרים (סבירים, בהתאם ליכולות שלהם).החיים האמיתיים יצריכו אותו כל הזמן להתקדם ולנצח את עצמו ורק חינוך מקטנות לכך, יביא את התוצאות הרצויות בהמשך.
בסיכומו של דבר, בכדי לעודד כל אדם ולומר שהקב”ה נותן את ברכותיו על המאמץ ולא רק על התוצאה, ובנוסף העמל עצמו הוא זה שלבסוף יגרום לתוצאה מצוינת.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
