השנה במוצאי שבת יחול חג הפורים וכל בית ישראל ישמע את סיפור המגילה.
שנקראת על שם אסתר המלכה , “מגילת אסתר”.
אסתר היא זו שהצליחה לשכנע את המלך אחשורוש לבטל את הגזירה הנוראה של להשמיד להרוג ולאבד ח”ו, מי שדחף ושכנע את אסתר למלך היה מרדכי, כמו כן מרדכי הוא זה ששמע כיצד בגתן ותרש רוצים להרוג את המלך והציל את המלך מעצתם ובזכות זה שמר לו המלך כבוד וגדולה.
נשאלת השאלה מדוע באמת נקראת המגילה דוקא על שם אסתר – ולא גם על שם מרדכי, שגם נוטל חלק פעיל בסיפור המגילה?
לאחר הסיפור של הנס הגדול, מספרת המגילה על כך שעם ישראל החליט להנציח נס זה לדורות, לעשות יום מיוחד של חג פורים ולקיים בו מצוות מיוחדות לזכר הנס הגדול. “לקים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה”, ובפסוק הבא נאמר: “ומאמר אסתר קים, דברי הפורים האלה, ונכתב בספר” (ט, לא- לב).
בפסוק הראשון, לגבי תקנת “ימי הפורים האלה”, מוזכרים הן מרדכי והן אסתר, אולם בפסוק השני מוזכרת רק אסתר.
בפסוק הראשון מדובר על התקנה הכללית של ימי הפורים: לקבוע יום טוב מיוחד עבור הנס, לקיים את המצוות של משלוח מנות ומתנות לאביונים; אולם בפסוק השני מדובר אודות הענין של קריאת המגילה וכתיבתה בספר לדורות – וכמו שמסיים הפסוק: “ונכתב בספר”.
מכאן ההבדל בין שני הפסוקים לענין מרדכי: בפסוק הראשון מוזכרים הן מרדכי והן אסתר, משום ששניהם יחד הציעו את התקנה של חגיגת היום פורים בשמחה ומתנות; אולם בפסוק השני מוזכרת אסתר בלבד, משום שההצעה אודות כתיבת המגילה – הגיעה רק ממנה. מרדכי מצידו לא יזם את התקנה של המגילה, היתה זו הצעה של אסתר בלבד, אחר כך הסכימו לכך חכמי הדור בראשות מרדכי .
“לקים את ימי הפורים האלה בזמניהם”, החגיגה הכללית של פורים, אומרת המגילה: “כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה, אולם לגבי “ונכתב בספר”, כתיבת המגילה בתוך קלף מיוחד ועשיית ‘ספר’ מיוחד של מגילה, זה מיוחס לאסתר בלבד. משום שיזמה והביאה לכך שהמגילה לא תישאר סיפור שיימסר בעל פה מדור לדור, אלא תהיה כתובה במגילה על קלף. לכן באמת נקראת המגילה “מגילת אסתר”
מדוע באמת מרדכי מצידו לא יזם את קריאת המגילה? במה הוא ההבדל בין קריאת המגילה לבין שאר המצוות של פורים?
הבדל זה בין מרדכי לאסתר מתאים עם ההבדל הכללי שאנו מוצאים ביניהם בדרך להציל את עם ישראל ולהביא את נס פורים:
מרדכי הוא זה שדואג לצד הרוחני של הנס. הוא זה שמכנס את עם ישראל ומעורר אותם בתשובה. הוא זה שלומד עם הילדים תורה ובכך פועל ישועות בשמים;
אולם אסתר היא זו שמיישמת את הנס בצד הגשמי. היא זו שמביאה את הנס לתוך גדרי העולם הגשמי והטבעי. היא זו שעושה את כל התיחכום של הזמנת המן לסעודה וכו’ וכך מצליחה להפוך את לבו של המלך אחשוורוש.
לכן גם בקביעות הנס הם חלוקים:
מרדכי שם את הדגש על כך שעם ישראל יזכור את הנס, את התעוררות התשובה, את הקדושה והשמחה הנשמתית האמיתית. לכן הוא זה שמתקן (ביחד עם אסתר) את ימי הפורים כיום של חג קדוש, יום של שמחה וצדקה, יום שבו יתעוררו מחדש להודות לה’ על הנס. כל אלו הם צעדים פנימיים בעם ישראל, הנוגעים יותר בתחום הרגש והמחשבה, הנשמה.
אולם אסתר רואה חשיבות מיוחדת דוקא בכתיבת מגילה גשמית, שבתוכה תונצח הנס. מגילה ממשית בעולם, שלא רק תישאר רק בזכרון המחשבתי של בני ישראל, אלא שתהיה זו מגילה ‘רשמית’ ומפורסמת, שהנס ישאיר את חותמו בצורה הכי מעשית והכי גשמית מוחשית: מגילת קלף שעומדת ומכריזה על הנס באופן הכי גשמי.
עד כדי כך, כי חז”ל אומרים שגם לעתיד לבוא, כאשר יהיו גילויים חדשים ומופלאים בתורה עד כדי כך ש”כל הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל” – גם אז מגילת אסתר תישאר בכל תוקפה ונצחיותה, והיא קיימת כמו חמשה חומשי תורת משה!
חג שמח 🙂
הרב יעקב סוסי