בפרשתנו אנו קוראים את סיפור יציאת מצרים. סיפור זה הוא מרכזי בחיינו, התורה מחייבת אותנו להזכיר אותו מידי יום ביומו, ככתוב “למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך”. לכן גם מוסיפים את פרשת “ויאמר” שמדברת על יציאת מצרים בקריאת שמע – מפני שבה מוזכר יציאת מצרים .
מצוות זכירת יציאת מצרים היא לא סיפור על אירוע שהיה בעבר אלא עניין שצריך לחוש אותו גם בהווה, כפי שנגיד בהגדה של פסח, “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”!
שהתורה שלנו מוסרת לנו סיפור שהתרחש בעבר, מצידנו, צריכים ללמוד מזה לימינו אנו כיצד הסיפור הוא דבר שניתן לממש בחיינו.
עניין מצרים הוא ההגבלות הקיימות לאדם בחיי היום יום , מצרים מלשון מיצרים, לכל אחד ישנם דברים המפריעים לו להתקדם ולהתפתח. דברים שונים אותם מרגישים שלוחצים אותנו אל מקום ממנו לא ניתן להשתחרר.
מכאן מגיעה ההוראה מפרשתינו, צריכים בכל יום ויום לצאת ממצרים, דהיינו לצאת מחוץ לרצונות האישיים שלנו. לדברים המגבילים אותנו ולא נותנים לנו להתפתח.
להיות בן חורין פירושו לא להיות מוגבל תחת הרגלים שונים או פחדים המונעים מאיתנו את הרגשת החירות. לכן התורה פונה בלשון יחיד ומבקשת “חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים” בכדי שנתמקד בעשייה זו בכדי שנגיע אל עצמנו בחירות האישית שלנו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
