בפרשתנו אנו קוראים על הנס הגדול שהתרחש במדבר. הקב”ה הוריד לחם מהשמיים (מן) עבור בני ישראל. משה אומר להם: “זה הדבר אשר צווה ה’, לקטו ממנו איש לפי אכלו… איש אל יותר ממנו עד בוקר”. כלומר, משה מבקש שכל יום יאספו את המן ולא יותירו אותו על האדמה כל הלילה עד הבוקר.
מספרת התורה “ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר”. אומר רש”י, כי האנשים שעשו ההפך מדברי משה רבינו, היו “דתן ואבירם”.
האם זו הפעם היחידה שדותן ואבירם התנגדו למשה?
כבר בתחילת ספר שמות מסופר על דתן ואבירם שהלשינו בפני פרעה על משה שהרג מצרי ובכך גרמו למשה לברוח למדיין.
לאחר מכן, מסופר שדותן ואבירם היו היחידים שהייתה להם את החוצפה לצעוק על משה ואהרון על כך שפנו לפרעה בדרישת “שלח את עמי”, שבגינה הוחמרו תנאי עבודתם במצריים.
כך גם בסיפור המרגלים, כשחזרו המרגלים ואמרו שלא נוכל לעלות לארץ, מספרת התורה “ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה”. מובא במדרש תהלים “בקשו ישראל במדבר למנות דתן במקומו של משה ואבירם במקומו של אהרן שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה”.
בסיפור עם קרח, שחלק על משה רבינו, הם היו אלו ששכנעו את קרח שהוא צריך לרצות להיות מנהיג: “הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר היצו על משה ואהרן בעדת קרח בהצתם על ה'”(פר’ פנחס). הם ארגנו את המאתיים וחמישים ראשי סנהדראות שיצטרפו לקורח. בתהילים פר’ קו’ “ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה’ תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם” משמע שהם היו העיקר במחלוקת.
נשאלת השאלה כיצד ייתכן שהקב”ה נתן לדותן ואבירם כאלו כוחות לצאת כנגד משה כל פעם מחדש? מדוע אפוא הקב”ה ברא את העולם באופן זה?
כל העולם נברא באופן של טוב מול רע ולא רק בכללות, אלא גם בכל הפרטים. ישנה הקבלה מדויקת של רע לעומת הטוב. ככתוב, “זה לעומת זה עשה אלקים”. בסיפור של יציאת מצרים עצמו אנו רואים זאת למשל בכך שכשמשה רבנו עשה מופתים במצרים, כך גם החרטומים. לפני זה אנו רואים זאת בסיפורם של יעקב ועשיו, יצחק וישמעאל, קין והבל. אחד מול השני, הטוב מול הרע, ופעמים רבות דווקא הרע מצליח יותר.
אילו היו בעולם רק דוגמאות של טוב, דהיינו רק יצחק; רק יעקב ורק משה ואהרן, הרי זה מובן מאליו שכל אחד יבחר רק בצד הטוב כי רק הן עומדות לרשותו. אולם כשהמציאות היא להיפך, שבה אנו רואים לא פעם שדווקא הצד השני מצליח, אזי נוצר מצב בו על האדם לבחור באיזו דרך ללכת.
אם היה רק את משה רבינו שעושה ניסים וקורע את הים, מוריד את המן ומדבר עם הקב”ה בהר סיני ולא היה לו שום מנגד, טבעי היה הדבר שכולם היו נוהרים אחריו ושומעים בקולו. אולם אז היו מאבדים את הניסיון של בחירה חופשית.
לפיכך, הקב”ה העמיד מול האחים משה ואהרן צמד אחים נוסף דתן ואבירם. גם הם היו מנהיגים של עם ישראל במצרים ותפקידם היה לערער כל פעם על מנהיגותו של משה מתחילת דרכו. כך טענו בפעם הראשונה: “מי שמך לשופט” ועד לטענתם האחרונה בסיפור של קרח “מדוע תתנשאו על קהל ה'”.
מבואר שיש הבדל מהותי בין הטוב ובין הרע. הרוע בעולם הוא דבר זמני וארעי. זוהי מציאות זמנית שקיימת כל זמן שצריך אותה כדי שתהיה בחירה חופשית. לעומת זאת, הטוב הוא מציאות אמיתית ונצחית. עלינו לזכור שכמו שמשה רבינו ניצח את דתן ואבירם ובלעה אותם האדמה, כך גם בימינו אין מה להתפעל כלל וכלל מכל הבאים לרעתנו. בסופו של דבר הטוב ינצח את הרע והוא ייעלם לעד.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
