אחד המקורות ל”כל ישראל ערבים זה לזה” מגיע מפרשתנו. פרשה זו לעולם נקראת בשבת שלפני ראש השנה, ופותחת במילים “אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם…
מוסבר שמשה כרת, במעמד הזה, ברית של ערבות בין כל יהודי ויהודיה. הברית של “כל ישראל ערבים זה לזה”.
כשאומרים שכל יהודי ערב לחברו, המשמעות היא שאם חסר משהו אצל יהודי אחד, יהודי שני יכול לערוב ולהשלים את החסר.
איך יתכן ש”כל ישראל ערבים” גם הפשוט שבפשוטים, ערב עבור הגדול שבגדולים? מה הוא כבר יכול להוסיף ולתרום בערבות הזו לגדול?
כל ישראל הם בבחינת “קומה אחת שלמה”. עם ישראל נמשל לאדם המורכב ממכלול שלם של איברים שונים.
למרות שמובן שהראש הרבה יותר נעלה מהרגל, אבל עדיין לא ניתן לומר שהראש רק תורם לרגל ואילו הרגל לא מעניקה לראש שום יתרון. לכל איבר יש יתרון מיוחד שבזה הוא ניצב מעל שאר האיברים ותורם להם.
זו המשמעות של הערבות ההדדית בעם ישראל. גם הפשוט שבפשוטים תורם לכולם.
התנאי החשוב ביותר שנדרש מאיתנו כשאנחנו מגיעים להתייצב בפני הקב”ה בראש השנה הוא האחדות.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
