נשא תשע”ה

פרשתינו היא הארוכה ביותר בתורה. יש בה 176 פסוקים (כמו הפרק הארוך בתהלים, קיט, שיש בו 176 פסוקים והמסכת הארוכה בתלמוד, בבא בתרא, שיש בה 176 דפים).

מוסבר, שפרשה זו נקראת לרוב בשבוע שאחרי מתן תורה, ולכן מתחילים מיד את הפרשה הארוכה ביותר, ומבטאים בכך את ההתלהבות ללמוד את תורת ה’.

הפרשה עוסקת בקשת רחבה של נושאים. פותחת בדיני נשיאת המשכן על ידי הלויים, כהמשך לפרשה הקודמת שעסקה בכך בהרחבה. ומסתיימת בפרשת הנשיאים, שהקריבו קרבנם ביום חנוכת המשכן.

בתווך, בין שני הנושאים הללו, יש רצף ארוך של נושאים שלכאורה אין ביניהם קשר. החובה להעביר לכהנים וללויים את התרומות והמעשרות. דיני אישה סוטה, דיני נזיר, ואחריהם – ברכת כהנים.

ברכת כהנים, היא זו שמזכירים אותה כל תפילת שחרית, בה הכהנים מברכים את עם ישראל, לפי הנוסח המופיע בפרשה.

נשאלת השאלה, למה ה’ מצווה את הכהנים, לברך אותנו בשפע גשמי ורוחני? האם לא היה מתאים יותר שה’ יברך אותנו בעצמו?!

אברבנאל ו,כב: היא אינה ברכת שפע … אלא תפילה ובקשת רחמים על המתברך שישפיע עליו הקב”ה מברכתו. ולזה נאמר ‘כה תברכו את בני ישראל אמור להם’, רצה לומר שלא יחשבו אהרן ובניו שהם מברכים ומשפיעים בעצם … כי אינם אלא מתפללים בלבד … אמירה ותפילה בלבד.

מסבירים המפרשים, כי הכח של ברכת כהנים הוא בכך שהם פונים בתפילה לה’ ומבקשים ממנו רחמים על ישראל. הכהנים אינם מברכים ישירות את ישראל (כי מאיפה הכח לכך?), אלא מעבירים את ברכתו של בורא עולם. וכאשר ה’ רואה את האכפתיות של הכהנים שמתפללים עבורנו, וכיהודים שדואגים אחד לשני, הוא מתעורר לקיים את הבקשה.

לפי זה מסבירים המפרשים את פירוש הברכה של הכהנים: “אשר קידשנו…לברך את עמו ישראל באהבה“. ולכאורה איפה נאמר להם לברך באהבה? הרי לא הוזכר דבר כזה בתורה? אלא כל יסוד הכח של הברכה, הוא היותה “באהבה”. מכח היותה נאמרת באכפתיות ודאגה לאחרים.

בעומק יותר ניתן לבאר, כאשר יהודי מקבל שפע מסוים בראש השנה, הוא צריך לעבור תהליך של ירידה והשתלשלות מהיותו רוחני, עד שהוא נעשה חומרי וגשמי בעולם הזה. מעולמות רוחניים לעולם שלנו, מעולם האצילות לבריאה ומבריאה ליצירה, ובכל שלב הוא מתעבה ומתגשם, עד שהוא נעשה שייך לעולם הזה.

אולם התהליך הארוך הזה לוקח זמן כביכול, משום שבכל שלב של ירידה, יכול לבוא מקטרג ולומר כי בינתיים האדם חטא ואינו ראוי לקבל את השפע בעולם הזה. ואם הקטרוג יתקבל, השפע יישאר בעולם הרוחני וימתין לאדם למעלה בדמות שכר רוחני לנשמה.

דרך מצותיך, מצות ברכת כהנים: יובן על פי… והנה פרח מטה אהרן גו’ ויגמול שקדים … דשקדים הם הממהרים לפרוח מכל הפירות …. וענין המהירות הוא רמז על הכהונה… אבל כשנמשכה השפע על ידי אהרן וכל כהן הנושא את כפיו, היא נמשכת במהירות גדולה מן העולם היותר עליון עד העולם השפל באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין כלל.

בזה בא לידי ביטוי הרעיון של ברכת כהנים: היות שהכהנים הם בבחינת “רב חסד”, לכן הם משרים תוקף של נתינה והשפעה וזה גורם שהחסד יירד בעוצמה ובמהירות למטה, בלי קטרוגים באמצע.

נמצא כי הכהנים אינם מחדשים שפע, שזה רק ביכולתו של ה’. אלא שברכת הכהנים היא כלי לפעול שהשפע שכבר נגזר וקיים במציאות העולמות העליונים, יגיע במהירות לעולם הזה, ללא קטרוגים באמצע.

רואים בברכה זו חידוש לגבי הברכות שכבר הבטיח ה’ בתורה למי שמקיים תורה ומצוות, כמו בפר’ בחוקתי או כי תבוא. מסביר רש”י יברכך- ‘שיתברכו נכסיך’, היינו שבנכסים שיש לאדם, תשרה ברכה מיוחדת שיתרבו יותר מכפי מידתם וטבעם. כמו שמצינו ביצחק, “…וימצא בשנה ההיא מאה שערים”, כן תהיה לנו ולכל ישראל.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי