בעשירי לחודש ניסן, בשנה האחרונה לשהותם במדבר, מרים הלכה לעולמה. משה ואהרן נכנסו לאוהל כדי לקיים דיני אבלות על אחותם, אך לפתע שמעו רעש. היה זה הקול המוכר של טרוניה ונרגנות. מתברר כי סלע המים נעלם.

ה’ הורה למשה לקחת בידו את מטה האלוקים, לאסוף את העם ולומר בפיו אל הסלע שיוציא מים. כך יראה העם נס מופלא כיצד מדברים אל סלע אבן והוא מוציא מים. משה דיבר אל הסלע, אבל הסלע לא הוציא מים. בינתייםמשה שומע את האנשים מאחוריו מדברים בגנותו וטוענים כי הוא מתכוון להערים עליהם.

משה התרגז מהספקנות שלהם וצעק: “שמעו נא המורים” –שמעו נא סרבנים ושוטים, האם ביכולתי להוציא מים מכל סלע?! ואז מתוך כעסו, היכה בסלע פעמיים ויצאו ממנו מים רבים.

המפרשים מסבירים כי משה חטא בחטא הכעס. הוא הראה לישראל דוגמא בכך שאפשר לפעול מתוך כעס ורוגז. שזהו מסוכן ביותר, משום שהכועס מאבד את שיקול דעתו ועלול לבוא לידי טעות. מכאן באה התורה ללמד כלל  חשוב בחינוך. כיצד היא הדרך הנכונה להגיב במצבים אלו ואחרים כמחנכים הורים וכמנהיגים.

הדרך הרגילה בה כולנו מחנכים היא דרך מוכרת, בתור הורים ומחנכים, אנו נוקטים בדרך קלה: מכריחים את הילד. אנו מחייבים אותו לצעוד בדרכנו מכוח העובדה שאנו יותר חזקים.

החינוך הבסיסי מושתת על הקניית הרגליםופחות חשוב כיצד הקנינו את ההרגלים. העיקר שהילד יתרגל לצחצח שיניים מדי ערב ופחות חשוב כיצד הגענו לכך. אולם בכל זאת, הגמרא מחדדת כי הפעלת לחץ היאעדיין לא חינוך. היא בסיס והכנה לחינוך, אבל החינוך עצמו הוא משהו אחר.

חינוך הוא לגייס את הילד. להצית ולגרות אותו. לטעת בו את ההרגשה שללמוד זה טוב עד כדי שירצה בעצמו. רש”י:“הנותן והמקבל נעשים לב אחד“. הרעיון של חינוך הוא לצקת בלב הילד חיבור ממשי אל הערכים עד שנוכל להיות בטוחים כי הוא מעריך בעצמו את המסרים.

במקום להסתפק בכך שאנו מכריחים אותו לסדר את החדר, עלינו לשלב משמעות בתוך המשמעת.עלינו לומר לו: החיים שלך יהיו יותר נעימים אם החדר יהיה מסודר. במקום ללחוץ אותו לצחצח שיניים, עלינו להוסיף מלים אודות ההרגשה הטובה של מי שמקפיד על היגיינה.

זה היה האסון הנורא בחטא מי מריבה. בפעם הראשונה, משה הוריד בדבריו את ישראל. בכעסו על ספקנותם, הוא אמר: “שמעו נא המורים“. ‘חבורת סרבנים’. וכך במקום להיות גבוהים, הם הוקטנו. הם הוכתמו בתארים חיצוניים, שאינם משקפים את המהות העמוקה שלהם.

תפקידו של מחנך לומר לתלמיד את המילים הנכונות שיגרמו לו לגלות את עצמו מחדש. להבין את עומק הפוטנציאל הרוחני הטמון בו ולהגשים את כוחותיו. גם בשעה שמביא אי אלו ספיקות במתרחש.