פרשת שלח מביאה אותנו אל אחד הצמתים המכריעים בהיסטוריה של עמנו: “חטא המרגלים”,  אחרי שהייה ארוכה במדבר, הגיע הזמן לצאת אל היעד הסופי ולכבוש את ארץ ישראל. אנשי העם הגיעו למשה עם רעיון: הבה נשלח מרגלים לבחון את הארץ ולאסוף מודיעין לקראת הכיבוש. הם יזהו את נקודות התורפה של האויב ויכינו תכנית פעולה לקראת הפריצה.

כשלעצמו, משה לא ראה בזה צורך, משום שהאמין שיהיה בסדר כמו שהיה עד היום בסדר, אבל מצד שני הוא לא ראה סיבה להתנגד להם, אם הם יראו בעיניהם את יופי הארץ וטיב פריה, הדבר יעצים את החשק וההתלהבות אצל כלל העם לצאת אל משימת הכיבוש בתנופה. לבסוף נענשו עם ישראל בהמשך שהייה במדבר במשך 40 שנה.

כיצד משה רבנו נסחף אחרי הבקשה המשונה ונתן מקום לטעות החמורה שאירעה אחר כךואמר כן לבקשת ישראל לשלוח מרגלים לארץ?

הפרשה מתחילה במילים “שלח לך אנשים” וחז”ל שואלים מה ההדגשה “שלח לך“? מדוע לא נאמר סתם “שלח”? “שלח לך – לדעתך! אני איני מצווה לך!”. הוא שאל את הקב”ה האם לאשר את שילוח המרגלים וה’ ענה תשובה מתחמקת. ‘תעשה מה שנראה לך. אני לא מתערב בעניין’. ומשה לא נעצר והמשיך הלאה.

עצם שילוח המרגלים היה דבר נכון, וגם התשובה המתחמקת של הקב”ה לא הייתה כה שלילית כפי שנראה במבט ראשון.

כאשר משה שמע את המילים: “שלח לך לדעתך”, הוא שמע אותם במנגינה אחרת. לא במובן של ‘תעזוב אותי, לא רוצה להתערב’, אלא ההיפך הגמור: “שלח לך – לדעתך!” – הגיע הזמן שתתבגרו!. זאת הייתה קריאה לפעולה: הגיע הזמן שתתחילו לחשוב, לשקול ולקבל החלטות בעצמכם.

רגע הכניסה לארץ סימל שלב חדש בקשר בין יהודים והקב”ה. עד אז הייתה תקופת העיבור, ה’ נשא אותנו על כפיו כנשוא האומן את היונק. לא היינו צריכים לעשות דבר בכוחות עצמנו. הענן צעד לפנינו, יישר את הדרכים וסילק את האויבים. אבל זאת לא עבודת ה’, זאת רק הכנה לעבודת ה’. העבודה האמתית המוטלת על יהודי היא להתמודד בכוחות עצמו. עליו לעמוד בין אפשרויות שונות ולבוא אל ההחלטה הנכונה ביותר.

משום שכאשר אתה בוחר – אתה מתבגר ומתקשר. האדם צומח ביחד עם הבחירות שלו. כשהוא בוחר, הוא הופך להיות יהודי בעומק מהותו. לפיכך משה לא נבהל מהתשובה “לדעתך”, להיפך הוא ראה בכך הזמנה לפעולה, קריאה להרים את ישראל לרמה יותר גבוהה של קשר עם הקב”ה. לא עוד קשר מותנה בקבלה מלמעלה, אלא חיבור של נאמנות ודבקות מתוך בחירה חופשית.

הקב”ה היה יכול לברוא עולם קל, עולם כזה בו הכול ברור ופשוט, אך אז היינו מאבדים את מתנת ההתעלות. את המתנה של להפוך מאדם נמוך לאדם עליון.

המהפך הזה בחיים – שהוא תמצית הבריאה כולה – מושג רק בדרך אחת: דרך ההתלבטות והבחירה החופשית. משום שזאת דרכנו וזה תפקידנו. לפלס בעצמנו את הדרך ולא לחפש את האבא הטוב שיעשה את העבודה במקומנו. אין זאת אלא שהמרגלים ניצלו את מרחב הבחירה שניתן להם למקום לא טוב. הם הפכו את הבחירה איך לכבוש את הארץ, לבחירה האם לכבוש את הארץ? וזאת כבר הייתה חריגה נוראה ממה שהתבקשו ולכן נענשו.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי