מתי אפשר ללכת ברגליים יחפות?

בפרשתנו אנו קוראים על מכירת יוסף, נושא כאוב מאוד. התורה מספרת כיצד אביו שלח אותו לראות בשלום אחיו, והוא, יוסף הצדיק שיודע שאחיו שונאים אותו, עונה “הנני”. בדרכו פוגש יוסף את המלאך גבריאל ששואל אותו “מה תבקש”, מה אתה מחפש לך צרות, הלא אתה יודע שהם שונאים אותך.

יוסף עונה למלאך “את אחי אנכי מבקש”, נכון שהם שונאים אותי אך בכל זאת הם אחים שלי ואני דואג להם. כאשר הוא מגיע אליהם, הם מעוניינים להרוג אותו, לפועל השליכו אותו אל הבור ובסוף מכרו אותו בעשרים כסף. מה עשו האחים עם הכסף שקיבלו תמורתו? האם הם הלכו לסרט?הזמינו לעצמם אוכל?

מובא בפרקי דרבי אליעזר(ל”ח ( שאת הכסף חילקו וכל אחד מהאחים קיבל שתי כסף שזה חצי שקל והם רכשו בזה נעליים. ולכן בהפטרה של השבוע (מהנביא עמוס (אנחנו קוראים את הפסוק ” על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים” כלומר, שהם מכרו את יוסף תמורת זוג נעליים.

מה כל כך חשוב ומשמעותי בנעליים שהם בחרו לקנות בכסף הזה דווקא נעליים? ומדוע התורה מספרת לנו את זה?

באופן כללי ביהדות אנחנו מוצאים פעמים רבות את הצורך לחלוץ את הנעליים, ביום הכיפורים הולכים בלי נעליים רגילות ,מי שהוא אבל ל”ע לא לובש נעליים, בבית המקדש היו חייבים להלך יחפים ואסור היה להיכנס לשם עם נעליים.  ואבוהון דכולהו – משה רבינו בשעה שהוא ניסה להתקרב אל הסנה הבוער, הקב”ה אמר לו: “של נעליך מעל רגלך”.

בכל המקרים הללו שהזכרנו מנסים להתפטר מן הנעליים, והנה בפרשתנו אחי יוסף דווקא רכשו לעצמם נעליים. מה כל כך חשוב להלך דווקא עם נעליים?

הגמרא(במסכת פסחים קי”ב א) מספרת על שבעה דברים שרבי עקיבא ציווה את רבי יהושע בנו,

רבי עקיבא גדול התנאים העניק לבנו שבע עצות לחיים, וכדאי לנו ללמוד לפחות כמה מהם.

הוספה אם יש מקום

(ראשית הוא אמר לו “בני אל תשב בגובהה של עיר ותשנה”, אם אתה רוצה באמת ללמוד תורה ולהצליח בלימודך – אל תקבע את מושבך במרכז העיר, שכן שם אנשים יבלבלו אותך, תמיד יש חדשות, הפגנות המוניות, לוויות, תמיד תוסס ורועש, ואם אתה לא רוצה לבזבז את זמנך לך ללמוד במקום שקט, כמו שהמשנה

הרעיון הזה שאם אדם רוצה להצליח בלימוד עליו לגלות למקום

שאין מכירים אותו ולא מזמינים אותו למסיבות וכיו”ב ,ישיבת כרכים קשה.

העצה השניה שהוא נתן לבנו היתה: “אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים”, מקום שפרנסי העיר הם תלמידי חכמים או אקדמאים – העיר הזאת לא תצליח ולא תשגשג, כי האנשים הללו הם לא פרקטיים ולא מעשיים, אלא עוסקים כל חייהם בתאוריה, אין להם שום נסיון אמיתי בעולם ש”כל מעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו”.

עצה שלישית שהוא העניק לו: “אל תכנס לביתך פתאום וכל שכן לבית חבירך”, כשאתה מגיע הביתה ראוי לדפוק בדלת לפני הכניסה, אל תופיע בלי הודעה מוקדמת, קצת אנושיות, וזה מדובר אפילו לגבי הבית הפרטי שלך, ובודאי שכך יש לנהוג לפני שאתה נכנס אל בית חברך.

אפילו הכהן הגדול בשעה שהיה מגיע לבית המקדש, התורה אומרת שצריכים להיות לו פעמונים תלויים על המעיל שהוא לובש כדי שיהיה “ונשמע קולו בבואו אל הקודש” (רשב”ם).

עוד עצה שהעניק התנא לבנו: “הוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו”, אם אתה מבחין באדם שיש לו מזל והולך לו טוב בביזנס, ואתה רואה שהוא משקיע ועושה מליונים – קפוץ על העגלה שלו ותהיה שותף עמו. כי בגלל המזל שלו גם לך יהיה מזל טוב, מאחר שאתה שותף שלו בעסקים. ההלכה מוסיפה שזה דוקא אם המצליחן הזה הוא אדם ישר, אבל אם הוא נוכל ושקרן ודאי שאסור להיות שותף שלו בעסקים.)

וכאן בא העיקר שעליו דיברנו, רבי עקיבא מייעץ לבנו: “ואל תמנע מנעלים מרגלך”, אל תהלך ברגליים יחפות, מדוע? אומר הרשב”ם “שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף”, זו פשוט בושה ללכת יחף, אדם שמכבד את עצמו לא הולך ברגליים יחפות.

בשנת 1948 וכך גם בשנת 1967 במלחמות ישראל עם צבאות ערב, אחד הדברים המדהימים שהתרחשו בחזית היה כאשר החיילים הערביים נסו מהמערכה, הם השאירו את הנעליים שלהם וברחו במהירות, החיילים הישראלים שהגיעו לסיני מצאו מאות- מאות זוגות נעליים, מסתבר שלהם נוח יותר לרוץ בלי נעליים, כנראה במדינות הללו יש לנעליים מטרה אחרת לגמרי…

אבל יש כאן משהו הרבה יותר עמוק: הגמרא אומרת)במס’ שבת קכ”ט(ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו”. ולא נחה דעתם של חכמים עד שקבעו “המונע מנעלים מרגליו הרי הוא כמנודה למקום” )שוע”ר ח”א הלכות הנהגת אדם בבוקר סימן (.

מה כל כך חשוב בנעליים עד שחכמים יצאו מגדרם בעניין הזה? ומסבירים על הפסוק” והדריך בנעלים” )ישעי’ י”א ט”ו ( שזה נסוב על זמן הגלות, שיהודי צריך נעליים בזמן הגלות, מדוע? אדם יכול להלך יחף רק במקומות נקיים כאשר יש שטיחים נקיים ורכים, שם אכן אפשר להלך בלי נעליים,כמו אז שהיה בגן עדן. וכמו שנאמר בשיר השירים: “פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם. “אך בלי נעליים אי אפשר לצאת מהבית.

לכן האחים שמכרו את יוסף קנו נעליים בכסף שקיבלו מפאת החשיבות  בדבר.

כעת שמגיע חג החנוכה חג של ניצחון האור על החושך, חג שמוסיפים בו אור מיום ליום, להתחיל להאיר את ליבנו פנימה ומשם ללכת למקומות שיש שם קוצים ודרדרים, מקומות שבהם לא ניתן ללכת יחף, לנו יש את האחריות כלפי האבות הקדושים שהתוו לנו את הדרך הישרה ולהמשיך את המסורת הלאה לדורות להאיר רחובה של עיר בכוח האור של תורתנו הקדושה ולהביא את דבר ה’  לכולם. לכן יהודי בזמן הזה  אינו יכול להרשות לעצמו את התענוג הזה ללכת ברגליים יחפות. נכון אמנם שבמקום קדוש כמו בבית המקדש אין צורך לפחד, שם אכן אפשר ללכת יחף, אבל בזמן הגלות צריך להלביש את הנעליים ולפעמים יש צורך גם במגפיים, כדי ללכת ולהאיר את סביבותינו ולהביא לשם את דבר ה’.

כשמשיח יבוא או אז נוכל להוריד את הנעליים ולהתהלך יחפים.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי