בפרשתינו מסופר על אברהם ושרה אימנו. אברהם היה אדם מכובד שהפיץ את האמונה ב א-ל אחד בכל מקום. גם שרה הייתה דמות פעלתנית בין הנשים, שהשפיעה עליהם ביראת שמים. אברהם ושרה כבר היו מבוגרים ועל כן ויתרו על הרעיון שיזכו ללדת ילדים. אז ה’ התגלה לאברהם ואמר לו: תעזוב את המקום הזה ותעבור אל הארץ אשר אראך, ובתמורה אברך אותך בכל הברכות הגדולות. אברהם ראה במפת המזלות שלו בשמים שלא יהיו לו ילדים, אולם ה’ התגלה אליו והודיע לו כי בקרוב שרה תלד בן והציע פתרון שיפתור את בעיות המזל. רש”י בראשית טו,ה: צא מאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן. אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן. שרי אין לה בן, אבל שרה תלד. אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל. כלומר עליהם לערוך שינוי קטן בשם שלהם מ”אברם” ל”אברהם” ומ”שרי” ל”שרה”, וזה יחולל שינוי דרמטי במפת המזלות בשמים ויפתח את הצינור לילדים. כך מביא הרמ”א הלכה למעשה לגבי אדם חולה ל”ע: רמ”א יורה דעה סימן שלה,י: נהגו לברך חולים בבית הכנסת לקרוא להם שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו. נשאלת השאלה, כיצד פעולה טכנית של שינוי שם, יכול להחליף גורלות ומזלות, ולקרוע גזר דינו של האדם ? רמב”ם הלכות תשובה פ”ב: מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה’ בבכי … ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים. לפי הרמב”ם, שינוי השם פירושו, שהדימוי של האדם בעיני אחרים משתנה לחלוטין. הוא כל כך משנה את מעשיו, עד שכל העיר מכנה אותו בדרך אחרת. הר”ן כותב הסבר דומה: ר”ן על הרי”ף ראש השנה שם: כיון ששינוי השם גורם לו לעשות תשובה, שיאמר בלבו: איני אותו האיש שהייתי קודם לכן וצריך אני לתקן מעשי. לפי הר”ן, פעולת שינוי השם, היא אקט פסיכולוגי הגורם לאדם לשנות את מעשיו לחלוטין. כיון שהשם החדש מעניק לו תחושה כאילו נולד מחדש ובכוחו לשנות את חייו לחלוטין. אם כן, הצד השווה בין שני הפירושים הוא, שלא מדובר על פעולת שינוי שם סתמית, אלא על תהליך פנימי שמטרתו למבטא שינוי אמיתי. בעומק יותר ניתן לבאר השם אינו רק תיאור של האדם, אלא הרבה יותר מכך- השם קובע את מהות האדם!. השם שנותנים ההורים לילד, יוצר ומשפיע באופן ממשי על עיצוב האישיות והגורל שלו. תורה אור יג,ב: שינוי השם של שרה הוא להיות לה בחינת הולדה … ועיקר ההולדה להיות מציאות הולדה חדשה הוא … על ידי התפשטות והרחבה … ולכן נתווסף לשרה האות ה”א. הדבר נובע מרצף האותיות המרכיב את השם. לפי הקבלה, כל אות מסמלת אנרגיה רוחנית מסוימת, והצירוף של האותיות בתוך השם, מרכיב את האנרגיה המלאה והאישיות השלמה של האדם. כעת מובן שאצל שרה היתה אות יו”ד בשם, שמסמלת צמצום ומיקוד – שהיא ההיפך מפריון ולידה. לכן ה’ הורה לה להוציא את האות יו”ד של “שרי” ותמורתה להוסיף אות “ה”א”, וכך היא קיבלה יכולת חדשה של פריון והולדה. מאחר והמזל העליון משפיע לעולם דרך אותיות “לשון הקודש”, שהיא שפתו של ה’ והמלאכים, ברורים דברי האריז”ל (שער הגלגולים הקדמה כג) כי שם שנותנים ההורים לילד הוא נבואה שה’ שם בפיהם. אולם עדיין כל נבואה יורדת ומשתלשלת למטה דרך כלי הטבע של ההורים, ולכן מוטלת עליהם אחריות גדולה להעניק לילד שם שמבטא מזל ואיכות מיוחדת. הכוונה במלים פשוטות היא, שמלאכת בחירת שמו של אדם אינה דבר של מה בכך, לכן טוב לבחור שם של אדם גדול הראוי לחיקוי. שם שכזה יאיר את המזל של אותו אדם בפעוט המתחיל עתה את חייו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי