בפרשתינו מסופר על הליכתו של משה רבינו לפרעה במטרה לשחרר את עם ישראל. כבר בתחילת הליכת משה לפרעה, עוד לפני שהחלו המכות, הקב”ה הכין אותו לכך שהשליחות לא תצליח. פרעה לא ישמע לו!. שכן הקב”ה עצמו יהיה זה שימנע את פרעה מלהקשיב לו. ה’ עומד להקשיח את לבו וזאת במטרה להפגין ניסים ושינוי הטבע במצרים.

אם כן, על מה פרעה נענש? הרי בלי בחירה אין אחריות ובלי אחריות אין אשמה? 

ביאור ראשון : ספר העיקרים סובר כי מטרת הכבדת הלב הייתה דווקא ליצור בחירה חופשית!. לא רק שההכבדה לא נטלה מפרעה את הבחירה, אלא להיפך: היא עצמה יצרה אותה והפכה את פרעה לחופשי ומשוחרר. 

כאשר פרעה חטף את המכות היה ברור שהוא יישבר וישלח את ישראל, ובכך היה עלול להישמט עיקרון הבחירה החופשית לפיה עליו לשלוח אותם מרצונו אלא כתוצאה מכפיה חיצונית. לכן הקב”ה הקשיח את לבו – כדי לאזן בין המכות ובין הרצון החופשי שלו וכך יוכל לשחרר אותם מרצונו. 

ביאור שני: הרמב”ן מביא שלפרעה נותרה בחירה חופשית בשאלת ה’איך’ ולא בשאלת ה’מה’. נכון כי לב פרעה הוכבד להשאיר את ישראל במצרים ואולם נותרה בפניו בחירה איך ולמה לעשות את זה? האם להותיר אותם שם מתוך צער על כך שנאלץ להכאיב להם ולקיים גזירת ‘ועבדום וענו אותם’ או ליהנות מעוצמת האיש הרע שמכאיב לאנשים אחרים. העונש ניתן על כך שהוא הרשיע מתוך רוע לבו ולא בעקבות גזירת ה’. עובדה שהוא הרשיע הרבה יותר ממה שציווה ה’: הוא הוסיף  והטביע התינוקות ביאור וכו’.

ביאור שלישי : אדם מאבד את הבחירה בהדרגה. זה לא הקב”ה שמונע מהאדם את הבחירה החופשית, אלא החטאים הם אלו שלוקחים אותה. ממעשה למעשה, אדם הופך להיות כבול אל החטא, עד שהוא פשוט מתחיל לפעול באופן אוטומטי ולאבד את השליטה.

הבעיה הגדולה עם מעשה עבירה היא לא רק עצם מעשה העבירה שעשינו, אלא מה שהעבירה עושה לנו. אחרי מעשה עבירה האדם לא שב להיות מה שהיה .החיים בנויים כמו רכבת, כל מעשה שמתרחש בחיינו כורך חבל סביבנו וקושר את הנפש והמעשה הבא הוא כבר בלתי נמנע.

זה בדיוק מה שקרה עם פרעה, התורה אומרת את זה במפורש בחמש המכות הראשונות נאמר בתורה במפורש שפרעה הכביד את לבו בעצמו!. לא הקב”ה הוא זה שהכביד את לבו, אלא הוא בחר מרצונו להרשיע. ואז מהמכה השישית כותבת התורה לשון חדשה: הקב”ה הכביד את לבו. הכוונה היא לכך שהקב”ה יצר את העולם באופן כזה בו מגיע שלב שהאדם מאבד את יכולת הבחירה וניטלת ממנו הזכות לעשות תשובה.

במהלך המשא ומתן בין משה לפרעה, מעלה משה הצעה משונה ומוזרה על פי הוראת ה’: “נלכה נא דרך שלושת ימים” ונחזור. משה מציע בשליחות ה’ פשרה סבירה: תן לנו לצאת לשלושה ימים ונשוב חזרה.

ניתן לומר שכאן משה מלמד איך מצפים מאתנו להחזיר את השליטה בחיינו. במצבו של פרעה הוא לא היה מסוגל להסכים לשחרר אותם לגמרי ולא דורשים מהאדם שיעשה משהו שלמעלה מכוחותיו. לכן משה הציע פתרון ביניים: על מנת להתרגל, תשחרר לשלושה ימים ואחר כך תמשיך במעשיך הקודמים כביכול. וכל שינוי יוליד שינוי חיובי נוסף.

משה מלמד כי הדרך לשינוי היא לא באמצעות שבירה חדה של החיים הקודמים, אלא תוספת אחת, תפילה אחת, לימוד אחד, וכך לאט-לאט המאור שבתורה מחזירנו למוטב.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי