בפרשתינו מסופר על הדבר הראשון לאחר מתן תורה שבו התורה מחוללת מהפכה והיא בתחום העבדות. התורה מורה על הגבלת תקופת העבדות והענקת זכויות סוציאליות נרחבות לעבדים.
א. אי אפשר להכריח אדם להימכר לעבד. בניגוד למה שקרה במצרים בה המלך כפה את היהודים לעבוד תחתיו, ההלכה היא כי אדם שהגיע לפת-לחם ואין לו איך להתקיים, יכול לבחור מרצונו הטוב להימכר לעבד ואז הוא מקבל בכבוד את כל צרכיו מהאדון.
אפשרות שנייה להפוך לעבד היא אדם נחות שגנב ואין לו מה לשלם, כאן קובעת התורה כי במקום לשלוח את הגנב לבית סוהר ושם מצבו רק ידרדר, תמורת זאת הוא נמכר לעבד בבית יהודי ושם שומר על כבודו ויצרנותו,ועובד אצל בעל הבית ובתמורה מקבל את כל צרכיו בכבוד.
ב. הלכה שנייה – ובה החידוש המרכזי של הפרשה: זמן העבדות הוא קצוב: שש שנים בלבד. כך שהעבד הוא כעין “שכיר” לשש שנים וכך מכנה אותו התורה בפרשת בהר: “כשכיר וכתושב”. גם בתוך שש השנים עצמם, העבד יכול להשתחרר לחופשי בכל רגע נתון אם ימצא מי שישלם עבורו את הדמים ששילם האדון.
ג. הלכה שלישית: העבד זכאי לזכויות סוציאליות מפליגות, האדון חייב לדאוג לעבד בדיוק כמו שדואג לעצמו.
מה הנחיצות לעסוק בדינים הללו מיד לאחר מתן תורה וכיצד ניתן לתרגם את זה לימינו?
מצווה התורה על דיני זכויות העבד עכשיו, מיד אחרי יציאת מצרים, כשבני ישראל עוד זוכרים היטב על בשרם את הכאב וההשפלה בהיותם עבדים נחותים ולכן הדברים יפלו על אוזניים כרויות.
הסבר הקשור בתכלית חיינו כעת בהווה: כל תכלית יציאת מצרים ומתן תורה נועדו לכך שהאדם יהיה חופשי, שהוא יהיה שולט בזמן שלו ומכוון אותו אל הדברים החשובים. ואילו העבד עושה את הדבר ההפוך: מבחירה הופך את עצמו למשועבד שהרי מאבד את השליטה על הזמן שלו. הוא מוותר מרצונו על השליטה בחייו ובזמנו. ומחליט להכניס את עצמו מרצונו החופשי תחת כבלי העבדות של ימינו: עבודה מאומצת, קריירה תובענית, ועוד.
כלומר, אדם אמור להיות זה ששולט בזמן שלו וחופשי לעשות את רצון ה’. ומאחר וכולנו יכולים להפוך בסופו של דבר להיות “עבדים מודרניים”, אין לנו זמן לכלום, אין זמן ללמוד, אין זמן להתפלל, לא רואים את בן הזוג, לכן ההוראה בעניין זה שייכת גם אלינו כיום. בהקשר של ימינו, על האדם לנהל את זמנו לדברים החשובים לו: משפחה, ילדים וכו’
זמן העבדות קצוב לשש שנים והעבד יוצא לחירות בשנה השביעית. מה הרעיון של השביעי? יש בכך רמז: לפחות ביום השבת יהודי צריך להיות חופשי. לפחות ביום השבת צריך לצאת לחופשי ולשכוח לגמרי מענייני עבודה, התעסקויות כאלו ואחרות .
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
