בפרשתינו אנו קוראים על הציווי של בניית המשכן: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. לאורך חמש פרשיות, התורה מאריכה לשרטט את תבנית הבית של ה’, המקום המרכזי בו הייתה השראת השכינה בעולם הזה.
בורא עולם מבקש מאיתנו לנדב תרומות, שמות כה: “דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה! מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי“.
גיוס התרומות עבור המשכן דרש מבני ישראל ויתור רציני, שהרי הם רק יצאו ממצרים. לכל אדם היו כלי כסף וזהב שהוא קיבל מהמצרים ובנוסף הם חיו במדבר הגדול.
חרף כך, הם התגייסו בצורה נהדרת ונתנו את כל מה שהיה להם. מי שהיה לו זהב – נתן זהב, מי שהיה לו כסף – נתן כסף. היו שהצליחו לקחת ממצרים בדי ארגמן יקרים ונתנו את הבדים לבניית המשכן.
התגייסות זאת לא הייתה רק ברמה הכלכלית, אלא אף ברמה הגופנית. התורה מתארת בפרשת ויקהל, איך כל איש ואישה שידעו “לחשוב מחשבות”, התגייסו לטובת המלאכה והקימו את המשכן בעשר אצבעות.
בנוסף בעת ירידת יעקב למצרים, הוא נטל עימו שתילי ארז מארץ ישראל ונטע אותם במצרים. הוא ציווה את בניו לעקור את העצים בבוא היום ולקחת אותם בעת היציאה ממצרים. ואכן, בעת היציאה משם, עם כל הלחץ והחיפזון של תזוזת מיליוני אנשים, הם סחבו על הכתף את עצי הארז הענקיים עבור המשכן.
בכך קיבלנו דוגמא קטנה על המאמץ הכלכלי והלוגיסטי שנדרש מהם עבור המשכן.
וחם השמש (הגר”ש משאש, רבה של ירושלים): “למה לאסוף נדבות בקופות? הרי הקב”ה אומר: “לי הכסף ולי הזהב”? והיה יכול להוריד משכן וארון ושולחן ומנורה מן השמים, בנוי ומפואר … ויימנע מהם הטורח ההוא בארץ תלאות”.
אם כן, נשאלת השאלה מדוע האלוקים, הכול יכול, מבקש תרומות מבני ישראל לבניית המשכן?
שמות כה,ח: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. אלשיך: “בתוכו לא נאמר – כי אם בתוכם”.
ההסבר נעוץ בכך שהמשכן ובית המקדש נועדו להיות ה”בית” המשותף של ה’ וישראל.
זה היה המקום שבו יהודי התעצם בכל ישותו עם הקב”ה. כשהייתה לו שמחה בחיים, הוא עלה לבית המקדש והביא קרבן תודה. כשהוא נכשל, חס ושלום, בחטא וליבו היה מר עליו הוא עלה לבית המקדש והביא קרבן חטאת.
כאשר הוא קם בבוקר עם תחושה של התרוממות רוח ורצה לבטא את האהבה שלו לקב”ה, הוא שוב עלה לירושלים והביא קרבן שלמים.
כיון שכך, הרי שנדרש כאן מאמץ של שניים. בית מקימים בשותפות של שני הצדדים. ה’ רצה שנבנה את המשכן בכספנו, מתוך מאמץ ומעורבות פעילה.
כתוב במדרש שלעתיד לבוא בעת שתגיע הגאולה, ויבנה בית המקדש השלישי, ה’ יקים את המשכן מתוך מקום גניזתו באדמה ויעמיד אותו ליד בית המקדש השלישי.
לכאורה, איזה עילוי יהיה למשכן הזמני והצנוע ליד בית המקדש המפואר? מבואר שהדבר יקרה משום שעם ישראל מרגיש חיבור עמוק אל המשכן יותר מאשר לשלוש בתי המקדש, שכן את המשכן אנחנו בנינו; כולנו; בעשר אצבעות מתרומת הכסף עד תפירת היריעות, בעוד שבניית בתי המקדש הייתה פרויקט של יחידים (בית המקדש הראשון של שלמה, השני של עזרא, והשלישי שירד ברובו מן השמים).
מזה למדים שבני אדם מתחברים לדברים דרך המאמץ שהם משקיעים בו. ככל שאנו עובדים יותר על דבר, ככה הוא נהיה יותר יקר בעינינו ואנו מרגישים שהוא יותר שלנו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
