ראש השנה מתקרב…  זה הזמן להתכונן ולרענן את הזיכרון ברשימת המנהגים והמצוות של ראש השנה. אז הנה לכם רשימה מאוד שימושית עם תאריכים, זמנים וקישורים שיועילו לכם להתכונן לקראת החג כראוי. אז תגידו שלום לראש השנה תשפ”א!מוכנים? בואו נתחיל:

השנה העברית החדשה היא שנת תשפ”א ובה אנו מציינים 5781 שנה לבריאת העולם.

מתי חל ראש השנה 2020?

ראש השנה נמשך יומיים (גם בארץ ישראל). החג מתחיל יחד עם כניסת השבת, ביום שישי, ה-18 בספטמבר 2020, עם שקיעת החמה. ומסתיים ביום ראשון, ה-20 בספטמבר 2020 אחרי צאת הכוכבים.

כניסת החג: הדלקת נרות

נשים ובנות (גם ילדות) מדליקות את נרות השבת והחג ומברכות לפני ההדלקה את 2 הברכות הבאות:

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן.

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

ליל החג: קידוש וסעודה

בליל החג, לאחר תפילת ערבית, מאחלים לכל אחד: “לשנה טובה תכתב ותחתם!“, ולכל אחת: “לשנה טובה תכתבי ותחתמי!“.

לאחר מכן עושים קידוש של שבת-ראש השנה עם סעודה חגיגית.

מתי אוכלים תפוח בדבש?

את התפוח בדבש, הרימון, ראש-דג (או ראש-אַיִל) ושאר הסימנים המיוחדים אותם אוכלים כדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, אוכלים בלילה הראשון של החג, ה-18 בספטמבר בערב. יש עדוֹת שבהם נהוג לאכול את “סימני החג” גם בלילה השני של ראש-השנה, ה-19 בספטמבר בערב.

מתי תוקעים בשופר?

המצווה העיקרית של ראש השנה היא מצוות תקיעת שופר. השנה, היום הראשון של ראש השנה חל בשבת ובשבת לא תוקעים בשופר. את מצוות תקיעת שופר מקיימים רק ביום השני של ראש השנה, ביום ראשון, ה-20 בספטמבר (ראו פרטים בהמשך הכתבה).

הלילה השני של החג: הדלקת נרות וקידוש בנוסח מיוחד

🕯🕯 בלילה השני של החג, ה-19 בספטמבר, נשים ובנות (גם ילדות קטנות)1 מדליקות את נרות החג אחרי צאת הכוכבים מאש שהוצתה לפני כניסת החג (בשביל זה, כדאי להדליק ביום שישי לפנות ערב נר גדול שבוער יותר מ-24 שעות וממנו לקחת את האש להדלקת הנרות במוצאי שבת).

בהדלקת הנרות מברכים את 2 הברכות הבאות:

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן.

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

🍷 מכיוון שהלילה הוא גם מוצאי שבת וגם ליל חג, עושים קידוש בנוסח מיוחד שמשלב בתוכו גם את ברכת ההבדלה וגם את ברכת הקידוש. לקידוש המיוחד הזה קוראים “יַקְנֶהַ”ז” על שם ראשי התיבות של חמשת הברכות שמשולבות בו:

י’ – יין. הברכה הראשונה שעושים היא ברכת “בורא פרי הגפן” על היין.

ק’ – קידוש. לאחר מכן מגיע תורה של ברכת “מקדש ישראל והזמנים” שהוא הקידוש של החג.

נ’ – נר. הברכה הבאה היא ברכת “בורא ממאורי האש” שאותה מברכים במוצאי שבת, אבל במקום להביא ‘נר הבדלה’ קלוע ולקרב את האצבעות, רק מביטים על נרות החג שהודלקו מקודם, מבלי לקרב אותם.

ה’ – הבדלה. אמנם זהו מוצאי שבת וצריך לעשות הבדלה, אבל מן השבת לא יוצאים ליום חול אלא ל’יום-טוב’ שגם הוא יום קדוש. לכן עושים ‘הבדלה’ מיוחדת שמדגישה את ההבדל בין הקדושה של שבת לקדושה של החג ומסיימת במילים: “ברוך אתה ה’, המבדיל בין קודש לקודש“.

ז’ – זמן. הברכה האחרונה היא ‘ברכת הזמן’ הלא היא ברכת “שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה” שאותה מברכים לכבוד החג.

(את ברכת “בורא מיני בשמים” לא מברכים).

אחר כך שותים את כוס הקידוש.

🍅 נהוג להכין בלילה השני פרי עונתי חדש שעוד לא אכלתם השנה, ולהביט עליו בזמן אמירת ברכת “שהחיינו” בהדלקת נרות ובקידוש. את הפרי החדש אוכלים אחרי הקידוש2.

היום השני של ראש השנה: תקיעת שופר ותפילת “תשליך”

ביום השני של ראש השנה, יום ראשון ה-20 בספטמבר, מקיימים את המצווה העיקרית של החג: מצוות תקיעת שופר. אל תשכחו ללכת לבית הכנסת יחד עם כל המשפחה כדי לקיים את המצווה המיוחדת והמרגשת של החג!

🚤 בקהילות רבות נוהגים לא לומר את תפילת ה”תשליך” בשבת, ולכן אומרים אותה ביום השני של ראש השנה, לאחר תפילת המנחה.

צאת החג: הבדלהראש השנה מסתיים ביום ראשון בערב לאחר צאת הכוכבים. לאחר תפילת ערבית עורכים “הבדלה”, אבל לא מברכים את ברכת “בורא מיני בשמים” ואת ברכת “בורא מאורי האש”.