לפני כשבועיים הסתיים בניו יורק הכנס העולמי המסורתי של שליחי חב”ד.
4,700 שליחים, הדואגים לשמר את נקודת היהדות במאה מדינות שונות על פני הגלובוס, הגיעו כדי לקחת חלק בכנס הזה המתקיים מסורתית בסמיכות לבית מדרשו של הרבי, 770.
ובמילים “לקחת חלק” הכוונה היא קודם להתחבר לבסיס האם, למשלח – הרבי מליובאוויטש, שהצליח לגרום לאנשים מן השורה לוותר על אורח חיים יהודי כפי שהיה נהוג לאורך אלפי שנים – לצד קהילה תומכת, עם כל השירותים והצרכים של אנשים יראי שמיים – ולצאת למקומות בהן יש מחסור חמור במזון כשר, במוסדות חינוך לילדים, בבתי כנסת ובמקווה טהרה, בכסף ולא פעם גם באמפטיה ובהערכה.
כל זה לא חשוב בזמן שהדבר המונח באמת על כף המאזניים הוא זהותם היהודית של מיליוני יהודים.
זה מרגש, זה מפעים, וזה אולי סוד ההצלחה הפנומנלי של שליחי חב”ד. הם בכלל לא מרגישים שהם גיבורים גדולים. שמגיע להם איזו מדליה. הם בסך הכל עושים את מה שהרבי ביקש – שבכל יהודי תאיר הנשמה שניתנה לו מלמעלה.
הם כבר נסעו חזרה למקום שליחותם.
עד מתי?
זה קל
עד שהמשיח יבוא.
|