בראש השנה אנו קוראים על שתי נשים שנפקדו ביום זה שרה וחנה.
ראשית, אנו קוראים על לידת יצחק. בה מסופר שהקב”ה אמר לאברהם שהוא מחליף את שמה של שרה אשתו משרי לשרה, הוסיף ואמר לו “וגם נתתי ממנה לך בן”. תגובתו של אברהם אבינו הייתה ” לו ישמעאל יחייה לפנייך”. כלומר, העיקר שהילד שיש לי יהיה בריא. הקב”ה השיב לו, אכן ישמעאל יבורך בכך, אך אל להסתפק בכך אלא לזכות בילד משרה.
שנית, בהפטרה אנו קוראים על חנה אשת אלקנה שהייתה עקרה במשך שנים רבות. שבאה לבית ה’ בשילה היא הייתה ממורמרת על היותה עקרה. לכן בכתה. בהמשך אנו קוראים “ויאמר לה אלקנה, אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים”.
דברי אלקנה לחנה אשתו עושים רושם משונה ביותר. עומדת אישה ובוכה שאין לה ילדים, בעלה מנחם אותה באומרו :אנכי טוב לך מעשרה בנים!
נשאלת השאלה, האם זו תשובה שמנחמת אישה עקרה?
בשעה שאדם מדבר בגוף ראשון על עצמו הוא נוקט במילה “אני”. אלקנה, לעומת זאת, לא השתמש במילה אני אלא אמר “אנכי טוב לך מעשרה בנים”. השימוש במילה “אנכי” מזכיר לנו את הדיבר מעשרת הדברות “אנכי ה’ אלוקיך”.
הביאור, כידוע חנה הייתה נביאה (אחת משבע הנביאות שעמדו לעם ישראל) וזכתה להתגלות אלוקית. לפיכך, ניסה אלקנה לנחם אותה באמרו הרי לך יש את ה”אנכי” דהינו, את ההתגלות האלוקית בתור נביאה בכל יום ויום.
חנה השיבה שאמנם אמת היא שההתגלות האלוקית היא דבר נעלה ביותר, אך היא מוכנה לוותר על גילוי זה, והעיקר לזכות להביא ילדים לעולם. (במאמר מוסגר נציין כי אכן בפסוקים לאחר מכן כתוב שלאחר לידת הבן, עלה אלקנה לרגל לבדו בלעדי חנה, היה חשוב לה יותר לגדל את ילדיה).
אנו למדים מכך, שלידת ילדים יהודיים וגידולם חשובה יותר מנבואה נעלית ככל שתהיה, שכן זוהי התכלית האמיתית של כל הורה וכל יהודי כהמשך ישיר של שושלת ישראל.
בתפילה אנו קוראים ליום הזה בשם “יום הזיכרון” וכך גם בקידוש הלילה, נסיים את הקידוש במילים “מקדש ישראל ויום הזכרון”. יום הזכרון פירושו שאנו מבקשים מהקב”ה שיזכור אותנו מאחר ולמדים מהתורה שכאשר הקב”ה זוכר מישהו דבר זה מביא לו ברכה וישועה.
כמו שאנו מזכירים בראש השנה “וה’ פקד את שרה”, לגבי רחל כתוב “ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה”
נמצאנו למדים, שבשעה שה’ נותן לאדם ילד זהו סימן מובהק שהוא זוכר אותו ומברך אותו. וככלל אנו מאוד רוצים שה’ יזכור אותנו לטובה ואז הוא יתן לנו שנה טובה ומתוקה.
בראש השנה ישנו מנהג עתיק שהיהודי לוקח על עצמו מצווה חדשה שהוא לא נהג בה עד עכשיו.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
חג שמח 🙂
הרב יעקב סוסי
