תרומה תשע”ז

בפרשתנו מסופר על בניית המשכן בעת הליכתם של בני ישראל במדבר.

משה רבינו מבקש מבני ישראל לתת את תרומתם לבניית המשכן ושאר הכלים הנמצאים בו. בקשת הנתינה היא באופן של ‘כל אשר  ידבנו ליבו’ , כלומר כל אחד נותן מצד רצונו הטוב. לאורך כל הפרשה מדובר על בניית המשכן וכליו השונים.

ארון הברית, בו היו לוחות הברית הראשונות שהיו שבורות וכן השניות היו שלימות.ומעליו על הארון עמדו שתי דמויות עם כנפיים ופניהם אחד כלפי השני כאשר דמות הפרצוף היה דומה לתינוק.

הסמל היהודי העליון, במקום המקודש ביותר, היה פני תינוק. דבר זה בא לסמל לנו את אופן אהבתו של בורא עולם אלינו. הקשר של הורים לתינוק נקרא קשר עצמי. כלומר תינוק שרק נולד, אהבת ההורים אליו לא מגיעה מצד מה שהתינוק מחזיר ומעניק להורים. תינוק זה בתחילת דרכו בעולם, ועם זאת אהבת ההורים אליו גדולה מאוד.

קשר של הורים ותינוק הוא ההיבט המושלם ביותר של קשר עצמי. ההורים אוהבים את התינוק בפשטות, בלי כל סיבה וטעם של הישגים שונים שהוא השיג, אלא פשוט כי הוא שלהם. וכך התינוק נמשך אל קירבתם באותה טבעיות שהוא נמשך לעצמו. הוא לא יודע למה ומדוע, הוא אפילו לא מבין את משמעות המילים “אבא” ו”אמא”, הוא רק יודע ש”זה שלי. כאן המקום הטבעי שלי בעולם.

מכאן למדים הוראה גם אלינו, ילד תמיד יישאר קשור להורים . הקשר שקושר אותו תמיד יהיה חזק יותר מכל נפילה רוחנית שהוא חווה. הנפילה היא מה שהוא עשה, אך הקשר העצמי היא מה שהוא, במהותו.