חומש ויקרא, אותו מתחילים לקרוא השבת נקרא בשם ספר הקורבנות.

התורה מצווה לעשות מעשה ממשי כדי להתקרב אל ה’ ללכת ולהעלות קורבן על המזבח, ועוד יורדת לפרטי פרטים בנוגע למין הקרבן, הגיל שלו, סדר הסמיכה, ההקרבה, ואכילת הבשר (בקרבנות הנאכלים).

סדר היום בבית המקדש התחיל והסתיים בהקרבת שני כבשים על המזבח, חז”ל קבעו כי אחרי חורבן בית המקדש שלא ניתן להקריב קורבנות, מילות התפילה מהוות תחליף ראוי למעשה ההקרבה. לכן קבעו שלוש תפילות כנגד הקרבת קרבנות התמיד וגמר העלאת אברי הקרבן על המזבח.

חז”ל התייחסו אל התפילה בצורה אחרת. הם ראו בה פעולה שאמורה לשנות את האדם מהקצה אל הקצה, בדיוק כמו המעשה המשמעותי של הקרבת הקרבן בירושלים שהיה חוויה מכפרת ומשנת חיים. תפילה טובה אינה יכולה להסתכם במלמול מילות התפילה, אלא אמורה להיות כלי יוצר תודעה חדשה ומביאה אותנו מחדש לחזק את הקשר עם בורא עולם.

מילות התפילה הן לא כוח חיצוני שנפלט החוצה בלי להשאיר עקבות, אלא כלי טיפולי ממדרגה ראשונה שיוצרת רגש מחודש במוחנו ובליבנו.

הנשמה ירדה מלמעלה מלאת כוונות טובות, אך היא נלכדת בידי המרוץ של החיים החומריים. מרגע פתיחת העיניים בבוקר אנו עסוקים בדבר אחד: לגדול, לצמוח, לרדוף, להרוויח, לקנא ולחיות. בינתיים הנשמה הרוחנית מאבדת את הכוחות לצעוק ופשוט נמוגה אל תוך עצמה.

המטרה של התפילה:היא לתת כוחות לנשמה. היא מזרימה לה כוחות וחשק. בעת שנכנס לבית הכנסת בבוקר, מניח הצידה את כל הדאגות ומתרכז למשך זמן במילות התפילה. וכך בוקר אחרי בוקר. הוא חווה עולם חדש. הוא יוצר גשר וקשר אישי אל האלוקות. הוא מגיע לאבחנה בכוח האלוקי שמנחה את חייו באופן ישיר ונותן לו לחם לאכול ובגד ללבוש.

בכך מבאר ספר הכוזרי את העובדה שמתפללים דווקא שלוש פעמים ביום. התפילה היא המזון של הנפש כמו שהלחם הוא מזון הגוף. וכשם שאוכלים שלוש ארוחות ביום, בכל פרק של היום (בוקר, צהרים, ערב) כך מטעינים את הנשמה מחדש בכל פרק של היום.

היות שהתפילה היא מקור הבערה של הנפש האלוקות, לכן נאמר בזוהר: “שעת צלותא שעת קרבא”. כאן ניטש הקרב הגדול בין הקדושה אל ההיפך. היצר הרע רואה בתפילה נכס והוא לא מוכן להניח לנו להצליח במשימה. לכן דווקא בשעת התפילה, אנו מתמלאים במחשבות, דאגות ותהיות, הכול כדי שנהיה בכל מקום חוץ מאשר בתוך אותיות התפילה.

יעזור ה’ שיתקבלו כל תפילותינו ברצון, ומעל הכול, התפילה שנזכה במהרה לשוב לציון ברחמים ועוד לפני חג הפסח המתקרב נזכה לעלות לירושלים ולאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי