בפרשתינו מסופר על קורות חייו של יעקב משעת צאתו מבאר שבע.
יעקב הגיע לחרן בשעות הבוקר וראה את הרועים יושבים על הבאר כדי להסיר ביחד את האבן המכסה אותה. יעקב ניגש אליהם והתעניין האם הם מכירים את לבן בן נחור? הם השיבו שעוד מעט תבוא רחל בתו עם הצאן לשתות מים.
רק הזכירו אותה והנה רחל הופיעה עם הצאן. באופן מעניין, המפגש הראשון בין יעקב לרחל, מתרחש ליד הבאר. בדיוק כמו בסיפור הנישואין הראשון המסופר בתורה, עת מצא אליעזר את רבקה על יד הבאר.
יעקב הסיר לפניה את אבן הבאר וליווה אותה הביתה. אחרי חודש הוא פנה ללבן וביקש להתחתן עם רחל, וכיון שלא היו לו דמי נדוניה, הוא התחייב לעבוד עבורה שבע שנים בשדה ואחר כך יתחתנו. לבן הסכים ויעקב הלך לעבודת השדה.
רחל הזהירה אותו מראש שאביה לא יאפשר להם להינשא לפני נישואי אחותה המבוגרת, אך יעקב התעקש להמשיך עימה את הקשר. לבסוף, בדרך מרמה, לבן מסר ליעקב קודם את לאה ורק לאחר עוד שבע שנות עבודה נוספות קיבל את רחל.
אנו מגלים כאן מציאות משונה, לפיה יעקב אבינו נאבק כביכול כנגד הגורל שמזמן לו הקב”ה. יעקב אבינו רוצה להתחתן עם רחל, אך למעשה הגורל לוקח אותה ממנו ואשתו העיקרית (מבחינה מציאותית) היא דווקא לאה.
נשאלה השאלה, הרי ללבן היו שתי בנות, גדולה וקטנה, מה גרם אפוא ליעקב לנהוג להיפך ולבקש את הצעירה לפני הבכורה?
חזקוני כט,יט: ברחל בתך הקטנה [למה הדגיש הקטנה?]: שאינה חביבה בעיניך כלאה הגדולה … דבר אחר: אם אשא הבכירה, יבוא עשו אלי ויאמר: לא דייך נטלת בכורתי וברכתי אלא אף אשתי?!
כלומר החזקוני מפרש: יעקב נזהר בכל מאודו שלא להתחתן עם לאה, משום שעל פי התכנית המוקדמת, לאה הייתה שייכת לעשיו ולכן פחד לקחת לעשו את האישה אחרי שלקח לו את הברכות והבכורה ועשו כבר נשבע להורגו.
התורה עצמה מסבירה היטב מדוע יעקב אהב את רחל: “…ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה… ויאהב יעקב את רחל.”
כאשר התורה כותבת יופי, היא רוצה לתאר אצילות, רוממות, טהרה. יש אנשים שהפנים שלהם משקפים עילאיות ותבונה יוצאת דופן. אם כן, יש להבדיל בין יופי בהמי שמעורר את היצר, לבין יופי נעלה, המעורר יראת כבוד ואפילו יראת שמים.
זה בדיוק סוד היופי של רחל: התיאור שלה כאישה יפה, נועד לסמל שלמות. היא הייתה אדם מושלם, בענווה ובטוב לב. אישה שויתרה על החתונה שלה בכדי שלא לפגוע באחותה.
‘ויאהב את רחל’ פסוק זה מלמד כי מצד יעקב העיקר הוא העבודה בתחום הקדושה, ולכן רצה אישה מושלמת וילדים מושלמים, זהו עבודת הצדיקים.
‘ועיני לאה רכות לאה’, לאה לעומתה, לא הייתה כל כך יפה. ו ומושלמת כמו רחל, אך לאה יצרה את המזל שלה במאבק מתמיד לשיפור ולהתקדמות. שזהו עניין הבכייה של לאה. זהו עבודת התשובה.
התיאור של “עיני לאה רכות”, נועד לבטא כי לאה הייתה אדם שלוחם כדי לשפר את עצמו בחיים. היא לא הייתה אדם שמקבל את המצב ואומר זה המזל שלי! אלא יודעת שהקב”ה אוהב את המתקנים ואת המשנים ולכן הייתה לוחמת כדי להחליף את הגורל שלה.
הקב”ה רוצה בעולם את שני סוגי העבודה, הן עבודת התשובה והן עבודת הצדיקים שלכן לבסוף יעקב התחתן גם עם רחל.
החשיבות והנחיצות באופן עבודת התשובה של לאה מתבטא בכך שהיא ילדה את מחצית השבטים וזרעה הצמיח את הכהונה והלוייה (לוי), את משה ואהרן, את המלוכה (יהודה), את משיח צדקנו (דוד) ואת התורה (יששכר).
חיי לאה מלמדים אותנו, שהקב”ה לא מחפש שלמות. הוא לא משלם על תוצאות מושלמות, אלא על מאמצים עילאיים.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
