בתחילת פרשתנו מספרת התורה על יעקב אבינו המשגר מלאכים אל עשיו אחיו, כדי לפייסו. דברי הפיוס מתחילים במילים: “עם לבן גרתי”.

את המילה “גרתי” מפרש רש”י בשני פירושים: האחד – “גרתי” במובן גר וזר: “לא נעשיתי (אצל לבן) שר וחשוב אלא גר”; הפירוש השני – “גרתי” אותיות תרי”ג: “עם לבן הרשע גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי”.

ידוע, שכל המשמעויות הטמונות באותה מילה בתורה קשורות זו לזו בתוכן משותף; מהו אפוא הקשר בין שני הפירושים הללו?! ולעצם עניינו של הפירוש השני, מה הטעם להודיע לעשיו שיעקב שמר את תרי”ג המצוות, וכי זה שישפיע עליו להתפייס עמו?!

הליכתו של יעקב אבינו לחרן באה כדי לגאול את ניצוצות הקדושה שהיו אצל לבן, ולהכין את העולם לגאולה השלמה. מבחינתו של יעקב, הוכתרה פעילות זו בהצלחה. בעשרים שנות שהייתו בחרן, זיכך והכין את כל הקשור בו לקראת הגאולה. יעקב, החוזר מחרן, כבר מוכן לביאת המשיח, והוא שולח שלוחים לבשר לעשיו בשורה זו, מתוך מחשבה, שגם הוא, עשיו, כבר נפרד מהרע שהיה מעורבב בו וגם הוא מוכן לגאולה.

וכך אומר לו יעקב: “עם לבן גרתי” – כל הדברים הקשורים בלבן הארמי, שזו המציאות הגשמית והחומרית – היו אצלי בבחינת ‘גרים’, זרים ומנוכרים; לא ראיתי בהם את מקומי ואת ייעודי. העיקר בעיניי היה – “תרי”ג מצוות שמרתי” – התורה ומצוותיה, עולם הקדושה והאמונה.

יעקב מוסיף רמז נוסף ואומר: “ויהי לי שור וחמור”, ומפרש המדרש: “חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור”. יעקב אומר אפוא לעשיו: כבר יש לי ‘חמורו של משיח’, ואני מוכן ומזומן לבוא הגאולה.

אך המלאכים השבים מן השליחות מעמידים את יעקב על המציאות כמות שהיא: “באנו אל אחיך, אל עשיו” – אתה סבור שהוא “אחיך”, מוכן כמוך לבואה של הגאולה, דע אפוא שאין הוא אלא “עשיו” – אותו עשיו שטרם נפרד מן הרע שבו.

בדברים אלה טמון לקח לדורות: יהודי צריך תמיד להיות מוכן לגאולה. אף-על-פי שהעולם שמסביבו עדיין לא נזדכך ולא נתברר – הוא, מצידו, צריך להכין את עצמו לבוא הגאולה.

הפעילות הזאת נעשית על-ידי שהאדם רואה בכל ענייני העולם דבר זר, ארעי. הוא מרגיש ‘גר’ וזר בעניינים הגשמיים; מקומו האמיתי, הקבוע, הוא בתורה ובמצוותיה.

מסופר על המגיד ממזריטש, שלפני התגלותו היה שרוי בדלות איומה, וכששאלוהו איך הוא מסוגל לחיות בתנאים כאלה, השיב: אדם ההולך בדרך מסתפק בתנאים מינימליים, והרי אנחנו נמצאים בדרך; בבית – שם זה אחרת לגמרי. כל החיים הגשמיים היו בעיניו דבר ארעי; ה’בית’ היה ענייני התורה והמצוות.

גישה כזאת היא ההכנה לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, וכך זוכים בפועל לביאת המלך המשיח בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי