בפרשתינו מסופר על יוסף אשר התגלה לאחיו, וסיפר להם מי הוא באמת. בכך סיים תקופה ארוכה בת 22 שנים, של נתק מאחיו ומאביו, ואי ידיעה מה עלה בגורלו לאחר שנמכר כעבד למצרים. 

יוסף הרי יודע שאלו הם אחיו, הוא זה שדאג ששליחיו יחביאו את הגביע אצל אחיו בנימין, בכדי שיגיע אליו, ובסופו של דבר להתגלות אל אחיו. למרות שהבין שיעקב אביו עוד בוכה עליו, ועלול לסבול מעצם הבאת בנימין למצרים.

יוסף יושב במצרים 22 שנה, חלק מהזמן בבית פוטיפר וחלק בבית הסוהר, ושולט במצריים תשע שנים בתור המשנה למלך מצרים. בכל הזמן הזה, יוסף לא מעביר שום ידיעה לאביו שהוא חי וקיים. בודאי שהייתה לו אפשרות לשלוח עבד אחד מיני רבים להודיע לאביו ולהחיות את נפשו. 

נשאלת השאלה, מדוע חיכה יוסף זמן כה רב בשביל להודיע לאביו על עצם קיומו? האם לא חשוב לו מצבו הנפשי של אביו המתאבל עליו זמן כה רב?

בפר’ וישב על המילים “וישלחהו מעמק חברון מבארים חכמינו ז”ל , שירידת יוסף למצרים היתה מ”עיצה עמוקה של אברהם הקבור בחברון” והיו בה כמה מטרות, שכולם הושלמו דווקא על ידי ירידת יוסף. מהם : קיום הנאמר לאברהם בברית בין הבתרים “גר יהיה זרעך בארץ לא להם”, עונש ליעקב על כך שלא כיבד את אביו ואמו 22 שנה, המלכת יוסף למלך על מצרים והמלכתו כראש לאחיו, ועוד.  

יוסף היה מודע למטרת ירידתו למצרים, הוא ידע  שיעקב צריך לסבול 22 שנה על אי כיבוד אב ואם, אך הוא גם לא רצה שיעקב יסבול יותר מהדרוש. מאידך, הוא היה מעוניין שהאחים יתחרטו על מעשיהם וישובו על כך בתשובה שלימה, כמו כן חלומותיו היו צריכים להתגשם כיון שאלו היו נבואות שקיבלם בחלום. 

יוסף לא מודיע לאביו על קיומו, כיון שהוא מודע לכך שהמצב העכשווי צריך להמשך, הוא יודע שעליו להישאר במצרים ולא לשוב ארצה, כיון שבני ישראל צריכים לרדת למצרים ע”פ הנאמר לאברהם בברית בין הבתרים, וכך גם נוהג לאחר עלותו למשנה למלך. 

כאשר מגיעים האחים, הוא דואג לנשמתם, ולכן גורם להם לומר “אבל אשמים אנחנו.. אשר ראינו בהתחננו אלינו” – האחים מתעוררים להתחרט על מכירת יוסף. 

כדי לקיים את הנבואה ש –  11 כוכבים משתחווים לי הוא דואג להביא את בנימין שגם הוא יצטרף לאחים וישתחווה לו, אך שני דברים עדיין לא הושלמו עדיין, האחים התחרטו אך לא שבו בתשובה שלימה, ומאידך הזמן של יעקב 22 שנה עדיין לא הסתיים. 

יוסף מחביא את הגביע דווקא אצל בנימין, וגורם לאח שהתעסק אישית במכירת יוסף, לקחת את הדברים ללב ולשוב בתשובה אמיתית –  להסכים לשבת בכלא המצרי במקום בנימין [אחיו מאם אחרת]. 

ברגעים אלה ממש , כאשר מסתיימות השנים שיעקב היה צריך לסבול. אז יוסף קורא “הוציאו כל איש מעלי” , ומודיע לאחיו אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי, ומכיוון שאני הייתי הגורם לחטא שלכם לכן היה עלי לגרום לכם לחזור בתשובה. ומיד הוא שואל : העוד אבי חי??? 

יוסף יודע שאביו חי, הוא שומע שמעשיו יכלו לגרום ליעקב למות. אך, עד לרגע זה לא היתה לו ברירה, מה שמפליא אותו איך פיזית יכל האבא לסבול את הצער שנכפה עליו במשך זמן כה ארוך. לכן, אומר הוא לאחים : מהרו  ועלו אל אבי. היות ואין כל סיבה שיסבול רגע נוסף, מהרו ואמרו לו שאני חי. “רדה אלי , אל תעמוד” בכך תושלם מטרת מכירתי למצרים ובכך תושלם גם הנבואה שהשמש והירח משתחווים לי.

נמצינו למדים שתמיד ישנה כוונה שמסתתרת מאחורי כל המעשים, כך גם הדרך שעם ישראל עובר לאורך כל הדורות, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו.