בפרשתינו מסופר על יציאת ישראל ממצרים שהייתה לאחר מכת בכורות. במכה זו נאמרה שעה מדויקת “בחצי הלילה”. בתשע המכות הקודמות ניזוק בעיקר ממונם של המצריים, אף המכות שבהם מתו המצריים, בעיקרם היו ליידע אותם על כוחו ויכולותיו של ה’.
המכה היחידה בה נצטוו בני ישראל לקיים מצוות על מנת להינצל, א] לא לצאת מפתח הבית כל הלילה, ו- ב] לקחת שה לקשרו לכרעי המיטה , לשחוט ולהזות מדמו על 2 המזוזות והמשקוף, בהמשך אף נצטוו למול את עצמם לפני מכת בכורות.
נשאלת השאלה, מהו ההבדל בין מכה זו ליתר המכות? ובמה יעזרו שתי המצוות שיקיימו בני ישראל?
הסיבה לכך מובאת בדברי חכמינו ז”ל, כיוון שבמכת בכורות ניתנה רשות למשחית, ובמצב כזה המשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע, ולכן צריך סימנים מיוחדים. הן על גוף האדם והן על משקופי הבית.
במכת בכורות, בה המטרה הייתה להכות ולהמית את הבכורות מפאת מעשיהם הרעים ולהציל את בני ישראל, וכאן באה מידת הדין בטענה שאלו ואלו (המצריים וגם בני ישראל) עובדי עבודה זרה – כולם רעים, ומדוע להכות רק את המצריים? לכך ציווה ה’ שיקיימו שתי מצוות שיגנו עליהם מפני המשחית, קודם כל לא לצאת לרחוב בו “מסתובב המשחית”, ושנית, לסמן את הבתים כדי ש”המשחית לא ייכנס”, ולקיים מצוות ברית מילה.
כיצד יכולות מצוות אלו להגן מפני המכה? הדבר קשור בזמן המיוחד של המכה “חצי הלילה” . חצי הלילה , הוא הרגע המחבר את שני החלקים ההפוכים של הלילה , החצי הראשון של הלילה עד חצות מסמל את החושך בו מרגע לרגע נהיה יותר חשוך, ואילו בחצי השני של הלילה מחצות מתגלה האור מעט מעט עד אשר מתחיל להאיר.
החיבור בין שני מידות הפוכות אלו, יכול להיות רק על ידי כוח בלתי מוגבל, שביכולתו לחבר הפכיים. לכן, במכת בכורות התגלה כוחו הבלתי מוגבל של הקדוש ברוך הוא, ומצד הכוח הבלתי מוגבל אין כל בעיה להגן על היהודים ולהכות את המצריים , שם “המשחית” לא יכול להפריע!
כל ההשפעות והניסים הנעשים לבני ישראל דורשים איזו שהיא הכנה שתגרום שהם אכן יגיעו אלינו. אי לכך, כדי לגרום התגלות אלוקית כה נעלית – “בלתי מוגבלת לחלוטין”, צריך שבני ישראל יעשו הכנה בכיוון בלתי מוגבל. הכנה זו הייתה 2 המצוות ברית מילה וקרבן פסח.
ברית מילה נעשית כאשר התינוק עדיין לא יודע כלום, זוהי מסירות נפש כריתת ברית עם בורא עולם “מעל לשכל”, כמו כן קרבן פסח, היהודים לקחו את הכבש – האליל של מצרים, קשרו אותו לכרעי המיטות , והודיעו למצריים שעוד כמה ימים ישחטוהו . זו הייתה מסירות נפש ! לעמוד מול האדונים – המצריים, ולומר להם שהולכים לשחוט את האליל המצרי!
מסירות נפש זו הייתה בשני כיוונים, בגוף האדם, בחלק הכי נחות שבו – ברית המילה, בנוסף לכך מסירות נפש גם עם הרכוש – הכבש , שגם הוא יהיה כפי רצון ה’. עבודה בלתי מוגבלת זו של בני ישראל , עוררה אצל הקדוש ברוך הוא גילוי בלתי מוגבל, התגלות אלוקית המכה את מצרים ובו זמנית לא רק שאף אחד מבני ישראל לא ניזוק, הייתה זו גם תחילת גאולתם.
אנו העומדים על סף הגאולה, ומחכים כל רגע להתגלות הגדולה של ביאת המשיח, צריכים לעשות הכנה לכך, הכנה שהיא מוגדרת כמסירות נפש , “בלי גבול”, לקפוץ מעל ההרגלים הקבועים שלנו, ולקיים מצווה נוספת שהיא תהווה את הפעולה האחרונה לקראת הגאולה.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
