בזמן שבית המקדש היה קיים היו שבע מצוות בחג הסוכות: ישיבה בסוכה; ארבעת המינים; קרבן חגיגה; שמחה (קרבן שלמים); נסוך המים; ערבה בהושענא-רבה; קרבנות העולות. אך בימינו אלה נוהגות ארבע מצוות:
ישיבה בסוכה – בליל החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. עושים בסוכה ‘קידוש’, מברכים “לישב בסוכה” ו”שהחיינו”. מעתה ועד שמחת- תורה (ולא עד בכלל) אוכלים כל ארוחה בסוכה.
ארבעת המינים – מקיימים מצווה זו בכל יום מימי החג, חוץ מבשבת. לפיכך כאשר היום הראשון של חג הסוכות חל בשבת, אין נוטלים לולב ואתרוג ביום זה, אלא מתחילים במצווה זו רק ביום ראשון של חול-המועד. מהדרים לקיימה בסוכה. אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים “על נטילת לולב”. אחר-כך לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים “שהחיינו”. בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם לעבר ארבע רוחות השמים. (מברכים “שהחיינו” רק בפעם הראשונה השנה). זמן המצווה: מזריחת השמש ועד שקיעתה.
נשים פטורות ממצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, אך הן רשאיות לקיימן ולברך עליהן.
שמחת בית-השואבה – מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחה שהיתה בבית-המקדש – “שמחת בית-השואבה”, שעליה נאמר: “מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו”.
הושענא-רבה וחביטת הערבות – זהו היום שבו נגמר דין העולם. הגם שהדין נחתם ביום הכיפורים. אבל הקדוש-ברוך-הוא אינו גומר את החתימה ביום-הכיפורים אלא ממתין עד ‘הושענה רבה’, ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל “גמר חתימה טובה”.
בחג הסוכות נידונים על המים, לכן מתפללים ביום ‘השוענא-רבא’ על המים וביום זה הנהיגו הנביאים (מטעמים המיוסדים על תורת הקבלה) לחבוט בקרקע 5 חבטות עם 5 ערבות מאוגדות.
