בפרשתינו מסופר על עבד עברי. מדובר על אדם שגנב, נתפס, הובא לבית הדין, עליו להשיב את הגניבה אשר גנב, אולם אין לו כסף להחזיר. אומרת התורה שבמקרה כזה מוכרים את הגנב לעבד. בכסף המכירה משיבים את הגזילה.

ישנם כל כך הרבה מצוות חיוביות וגם הרבה יותר פרקטיות ומעשיות המוזכרות בפרשתנו, כגון: לאהוב את הגר, לרחם על יתומים ואלמנות, להלוות כסף לעני וכו’ . מדוע אם-כן בחרו להתחיל דווקא בדבר השלילי של דיני “גנב יהודי”?!

אחד הדברים שהתורה רצתה ללמד אותנו מיד לאחר מתן תורה, זה שאפילו אדם נחות ביותר, שהגיע לשפלות כזאת שהוא נתפס בגניבה ונמכר לעבד, ראוי להגנה על זכויותיו. גם הוא ראוי להתייחסות אנושית וחובה עלינו להגן על כבודו ולנהוג בו על פי מידת החסד והרחמים.

לכן הפרשה בחרה להתחיל דווקא בדבר השלילי. ללמד אותנו כלל גדול בתורה, עד כמה ראוי לכבד כל אדם באשר הוא אדם.

אנו מוצאים בפרשה דין מיוחד בנוגע לגנב: אם גנב נתפס בגניבתו הוא משלם את הקרן ובנוסף לזה עליו לשלם קנס. לעומת זאת, גזלן שנכנס למקום שדד ונתפס, התורה מחייבת אותו להחזיר את הקרן, אבל לא מחייבים אותו לשלם קנס.

נשאלת השאלה במה גרוע יותר הגנב שרק אותו קונסים בתשלום כפול ולא את הגזלן? מסבירה הגמרא (ב”ק ע”ט, ב) שגזלן הוא אדם שעושה את מעשיו בגלוי ובאמצע היום. הוא לא מנסה להסתתר מעין רואים ועל כן, יש בו מידה מסוימת של אמת. כולם יודעים מיהו ומהו, והוא מוכן לעמוד מאחורי מעשיו. גנב לעומת זאת, עושה את מעשיו במחשכים ומכאן שזהו אדם שלא מוכן להודות שהוא במעשיו.

מפני הגזלן אפשר להישמר, שכן אתה לפחות יודע מי הוא. אולם גנב, לעומת זאת, יכול להיות אדם שאתה סבור לגביו אחרת. אי לכך, בגלל שהגנב מערים על הבריות הרי הוא חוטא כפליים: גם גונב את הבריות וגם מרמה אותם. לפיכך, עליו לשלם גם קנס.

יתרה מזו, הגנב פוחד מבני אדם אבל אינו ירא מריבון כל העולמים. הוא “שכח” את מה שכתוב במשנה, שלמעלה יש: “עין רואה ואוזן שומעת” וכו’, גם בלילה וגם במחשכים. גם לאור זאת נגזר עליו לשלם קנס.

כאשר מתבוננים ברעיון שעומד מאחורי התנהגותו של הגנב אנו מגלים שזה קיים אצל כל אחד מאתנו שעושה דבר לא רצוי. מסתכל קודם לצדדים ומוודא שאף אחד לא רואה אותו. למשל, כשאדם מרכל על חברו, הרי לעולם לא יעשה זאת בפניו. זה מעין גניבה, שהרי גם הוא עושה את מעשיו בסתר והוא לא מוכן להודות במעשיו. על כן, עלינו לזכור שמעשינו נבחנים תמיד ושבורא עולם נמצא עימנו בכל מקום. לכן עלינו להתנהג כראוי תמיד.

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי