בפרשתנו, ה’ מבקש ממשה לאסוף עבורו תרומות. זהב, כסף ונחשת, בדים, יריעות ועצים –כדי לבנות בית לה’. משה גייס את החומרים ותוך כמה חודשים, הוקם אוהל לה’ באמצע המדבר. “וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה… זהב וכסף ונחשת… ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”.
התורה מפרטת בהרחבה את רשימת החומרים שנדרשו עבור ההקמה, כאשר רוב הפריטים כבר היו ברשותם. זהב, כסף ונחושת היו להם בזכות “ביזת מצרים” (שבה שאלו אשה משכנתה כסף ומתנות), ובזכות “ביזת הים” (שבה אספו את רכוש המצרים ממצולות ים סוף).
גם צמר ויריעות היו להם, בזכות הצאן הרב שהוציאו ממצרים.עצי שטים לקחו מאלו שנטע יעקב במצרים.מסופר בשמות רבה לד: בשעה שאמר הקב”ה למשה ‘עשה לי משכן’, התחיל מתמיה ואומר: כבודו של הקב”ה מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן?! ועוד היה מסתכל ורואה ששלמה עומד ובונה בית המקדש … ואומר לפני הקב”ה )מלכים א ח, כז): האמנם ישב אלהים על הארץ?!
נשאלה השאלה, מדוע ציווה ה’ לבנות לו בית? האין האלוקות נמצאת בכל מקום ובכל פינה, כיצד ניתן לצמצם את בורא עולם, לבית מקדש בירושלים או לאוהל נייד במדבר?
בספר החינוך במצוה צה’ כתוב: הכל להכין הלבבות לעבודתו יתעלה, לא מהיותו צריך לשבת בית אנשים ולבוא בצל קורתם … כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו … וכי הבית אשר בנו בני האדם צריך לכבודו חלילה?! … הכל להכשר גופותנו … ועל כן צוונו לקבע מקום שיהיה טהור ונקי בתכלית הנקיות … ומתוך הכשר המעשה וטהרת המחשבה, יעלה שכלנו אל הדבקות עם השכל העליון.
אברבנאל שם: המשכן היה משל ומליצה להשארת שכינתו ודיבוק השגחתו בהם. וציוה לשים הכיור וכנו כמזהיר אותם, רחצו, הזכו והסירו רוע מעלליכם. מזבח העולה – לשרוף תאוותיהם הגשמיות ויצרם הרע. שולחן, מנורה, מזבח הקטרת … כדי להשריש בנפשם כי ה’ מתהלך בקרב מחניהם.
בפשטות, כך מסבירים המפרשים, אלוקים לא צריך מקדש. אנחנו אלו שצריכים אותו. אנחנו זקוקים למקום שנתרומם בו מעל הבלי היום יום ונחווה בו רגעים של קדושה.
גם האדם השלם ביותר מושפע בדרך הטבע מחיי החומר, וזקוק לימים קדושים שיעוררו אותו. הדרך לעשות זאת היא באמצעות אווירה מתאימה.
זאת בדיוק הייתה מטרת המשכן והמקדש, מקום שיעורר את האדם מתרדמתו וילהיבו ברוח של קדושה.
כאשר יהודי נכנס אל המשכן וראה את אור מנורת הזהב, את הארומה מעל מזבח הקטרת וקדושת הכהנים והלוויים שטיפלו בקרבנות בטהרה – התעוררה בו רוח תשובה.
אם כן, המשכן נועד ללכוד את העין ואת הלב ולהיות מקום של התעוררות רוחנית. ואכן, לפי זה, מובנת גם תכלית התפילה שלנו בזמן הגלות, לכיוון ירושלים. כיון שגם התפלה לכיוון ירושלים מחזקת את כוונת הלב בעת התפילה, כמובא בשולחן ערוך.
בנוסף ניתן לומר, שהקב”ה רוצה מקום בכדי לגלות בו את עצמותו. להיות בו (באופן יחסי כמובן) כפי שהוא.
העולם הזה שלנו מסתיר על אלוקות, עולם מלשון העלם. השכינה מסתתרת מאחורי מסכים של חומר, ואין מקום שבו הדברים קיימים כפי שראויים להיות. לכן צריך “בית מקדש” כדי שיהיה מקום אחד שיישקף את הדברים כפי שהם, מקום שיחשוף את האור האלוקי ברמות הגבוהות ביותר שלו.בית המקדש היה נקודה ייחודית שעמדה על הארץ למטה אבל הייתה כפופה לחוקים של מעלה, הכניסה לשם הייתה התעלות מעל חיי החומר.
כך בדיוק בחיים האישיים אדם צריך בית כדי להיות בו הוא עצמו. הבית הוא הבסיס שממנו שואבים את הכוח עבור החיים בחוץ. מקום בו אנו נרגעים, חוזרים לעצמנו ומתחדשים. ולכן, יש להאיר תחילה את הבית בנר מצווה ותורה אור, וממנו לשאוב את הכוח החוצה לעולם כולו.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
