פרשת תצווה, מוקדשת בחלקה הגדול לבגדים, “בגדי כהונה” . קרוב לארבעים פסוקים עוסקים בציווי עשיית הבגדים, אותם בגדים מתוארים לפרטים ולפרטי פרטים.
בבגדים מצאנו שלושה סוגים: כהן הדיוט לבש ארבעה בגדים, כהן הגדול היו שמונה בגדים, לכהן הגדול ביום הכיפורים היה סט של בגדים נפרדים בגדי לבן, שאיתם הוא נכנס לקודש הקודשים, עד שהתורה אומרת שהבגדים הם המקדשים אותו כמו שרש”י אומר על הפסוק “לקדשו לכהנו לי” -“לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי” (כ”ח, ג’).
הגמרא אומרת “בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם” (מס’ זבחים, יז, א).
נשאלת השאלה, מהי החשיבות הגדולה בפרשה לבגדים? האם זה משנה מה אדם לובש? הרי העיקר שהוא אדם טוב וישר דרך, מה נוגע כל כך איך הוא לבוש? לבוש הוא הרי דבר חיצוני לחלוטין. היהדות בכלליות דורשת פנימיות מהאדם והעיקר,הוא מה שנמצא בתוך לבו של האדם, אך זה משנה איך האדם נראה בחיצוניותו?!
בתחילת ספר בראשית, כשאנו קוראים את סיפור הבריאה, אנו לומדים שהבגד הראשון של בני אדם ניתן להם מהקב”ה בכבודו ובעצמו והוא הלביש את אדם וחוה.
הנה, דווקא הבגד ניתן לו מלמעלה, ואפילו לבישת הבגד לא נעשתה בכוחות האדם אלא נאמר בתורה בפירוש: “ויעש ה’ אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם”.
ישנם המבארים את המעלה של הלבוש: “הלבוש אינו רק הגנה מפני הקור, אינו רק קישוט, הוא סימן ההיכר הראשוני וההכרחי לחברה אנושית והיא מותר האדם מן הבהמה, בתת ה’ לאדם ולאשתו כותנות ובהלבישו אותם נאמר לנו שאין הבגד דבר שבהסכמה בלבד אלא תוספת למעשה בראשית, מעין עור שני שניתן לאדם מעין גופניות נאצלת יותר, אם כן הלבוש הוא סמל כבוד האדם והעירום ממהות החיה”.
היצור היחידי בעולם שזקוק לבגדים זהו האדם, רואים במוחש שהלבוש משפיע על האדם כשאדם לבוש בבגדים חשובים הוא מתנהג בצורה אחרת, זה מעמיד אותו במצב נפשי אחר, ככל שהאדם לבוש יותר הוא מתנהג יותר באנושיות.
גם ביהדות אנו מוצאים שככל שהעניין או הזמן קדוש יותר משקיעים יותר בלבושים, כי זה מגלה בתוקף יותר את ה “מותר האדם מן הבהמה”, לכן בתפילה אנו מתעטפים בטלית, לכבוד שבת מחליפים לבגדים חשובים יותר וליום כיפור יש בנוסף גם בגד לבן שמיוחד ליום זה.
בעיקר זה מלמד אותנו שאדם שנברא בצלם אלוקיו אסור לו להסתפק בהוויתו הטבעית הוא אינו יכול לטעון “כך נולדתי”, “זה הטבע שלי” וכדומה, אלא עליו להתעלות מעל להוויתו הטבעית .
האדם הוא היצור היחידי בעולם שאינו מסתפק בעורו הטבעי אלא מכסה את מערומיו בלבוש שניתן לו מידי בוראו בשעת בריאתו. תפקידו של האדם אפוא הוא לכסות על הדברים הטבעיים שלו ולא לגלות אותם עליו לזכור את השוני המרכזי בינו לבין כל שאר הבריאה.
ה’ ברא אותנו כך ובמקביל הוא ברא גם בגדים גשמיים ורוחניים שבהם נוכל להלביש את עצמנו ולכסות באמצעותם את היצרים הטבעיים. כל מי שחשוב בעיניו דבר ה’ לובש בגדים כראוי, מאחר והם מרוממים את האדם ומחדדים את המסר של “מותר האדם מן הבהמה”.
עומדים אנו לחוג את חג הפורים, זהו החג היחידי שבו אנו מתחפשים ומחליפים את הבגדים, המטרה היא שזה יעזור לנו לצאת מההגבלות שלנו ולשכוח קצת מחיי היום יום, מאחר ואנו נוכחים לראות מה רבה השפעתם של הבגדים עלינו, אחת הסיבות שמתחפשים בפורים כדי להראות לנו ולצבור שכל ההבדלים בינינו זה רק בתחפושות החיצוניות ואילו ברובד הפנימי יותר אנו זהים. ובסופו של דבר בזכות השמירה על הלבושים שנזכה כולנו לצאת לפני מלך מלכי המלכים ב ‘לבוש מלכות’ בגאולה האמיתית והשלימה.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
