פרשתנו עוסקת בעיקר בבגדי הכהונה וכיצד להכשיר את הכוהנים לעבודתם במשכן. ומחברת אותנו אל דמות הכוהן הגדול הוא אהרון הכהן, אחיו של משה רבינו.
אין מתאימה מהפרשה הזו כדי לדון באותה תכונה ייחודית שאפיינה את אהרן והעצימה את גדלותו אפילו לעומת אחיו, איש האלוקים, משה רבנו.
האמת העמוקה היא, שאנשים מחפשים הערכה. כל המרוץ להשגת עוצמה וכסף נועד להיות כיסוי כדי לגבש כבוד והערכה עצמית. אנשים רוצים להיות ראויים ונחשבים.
מן העבר השני, הדבר ממנו אנשים חוששים יותר מכל הוא בושה. אנשים נוהגים לתאר אירוע כואב של העלבה משום שהבושה מגמדת את האדם ופוגעת ב"אני" העמוק ביותר שלו. הרמב"ם מציין כי אחת הראיות לכך היא, שאנשים מוכנים להפסיד את ההנאה והעונג הגדולים ביותר מבחינתם, ובלבד שלא להתבייש. מכאן שהרצון להיות מוערך הוא גדול יותר מכל התאוות בעולם ואפילו מתאוות העונג.
זה היה הקו שהנחה את אהרן הכהן. כאשר אהרן שמע על שותפים שהסתכסכו או בני זוג שהתרחקו זה מזו. הוא לא היה מנסה לרקום פשרה ביניהם או לערוך הסכם ממון שירצה את שני הצדדים, אהרן היה נוקט בפעולה אחרת לגמרי. הוא היה מפיץ דברי שבח והערכה הדדיים.
אהרן היה הולך לכל אחד מהצדדים ואומר דבר אחד: החבר שלך אוהב אותך. החבר שלך מעריץ אותך. החבר שלך יודע שהוא לא ימצא לעולם שותף או בן זוג נאמן כמוך. וכאשר אדם שומע שהצד השני מעריך ואוהב אותו – כך כבר נפתרה חמישים אחוז מהבעיה. משום שמחמאה מחוללת אהבה. מחמאה היא הדבר שאנשים זקוקים לו ולכן היא הדרך הטובה ביותר לדלג על הפער בין אנשים ולחבר לבבות רחוקים.
לעיתים, אמירת דברי שבח כרוכה פעמים רבות בחציית גשר: בשינוי מהאמת!. לפעמים האדם העומד מולנו אינו ראוי במיוחד לדברי השבח שנאמרים עליו, ולפעמים זה באמת חמור יותר ואין כל שחר לדברי השבח הללו. כמו במקרה המוזכר לעיל, שאהרן היה פונה אל אחד השותפים ואומר לו כי חברו מעריץ אותו ומייחל לחידוש הקשר עמו. דבר שלא היה נכון כמובן. מאחר ואצל אהרן בער ערך השלום והאמין שהוא גדול מערך האמת, לכן שינה מהאמת בשביל להשיג שלום. דבר שהיה ניכר בעשייה שלו ופעל קירוב לבבות אצל רבים.
הענקת מחמאה לזולת, נושאת עוד מעלה עצומה: היא מניעה לפעולה ודוחפת לשיתוף פעולה הדדי. יתכן שבהתחלה לא יהיה קל לפרגן, ובכלל האדם חושש להודות לאחרים כדי לא להרגיש שהוא חייב משהו למישהו, אך למעשה אין מחיר יקר מדי ליצירת קשר רגשי. אנשים שמתרגלים להחמיא ולשבח, הופכים בהדרגה את צורת החשיבה שלהם ולאט לאט הראש שלהם עובר לחפש דברים טובים לשבח עליהם. כך בשלבים הופכים להיות טיפוסים מאושרים.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
