בחג הפורים יש חידוש שלא מצאנו כמוהו בשום חג אחר, והוא: שנס הפורים הפך את כל החודש לשמחה! כנאמר במגילה (ט, כב) "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה".
עד כדי כך, שהדבר מובא להלכה, כלשון הגמרא (תענית כט, ב) "דמזליה בריא" – כי המזל של אדר בריא וחזק.
כיצד אכן משפיע פורים על כל ימי החודש?
אחד ההסברים לכך:
הגמרא מספרת (מגילה יג, ב) שכאשר נפל פור בחודש אדר "שמח המן שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד". ומבאר רש"י: "כדאי הלידה שתכפר על המיתה".
ידוע שביום ההולדת מזלו של האדם גובר, "המזל השולט ביום ההוא עוזר לו". מזה מובן, שכאשר מדובר ביום הולדתו של משה, המזל בריא לעם ישראל.
ואת זה לא ידע המן, ש"בשבעה באדר נולד" הפך את כל החודש ל"ירח שנולד בו משה" – חודש שמזלו בריא לעם ישראל עד סוף כל הדורות, עד כדי כך שמשנכנס אדר כבר מרבים בשמחה.
פרשת תרומה
לאורך חמש הפרשיות הבאות, עד סוף ספר שמות, התורה מצווה על בניית המשכן ויורדת לפרטי פרטים לתאר את המרכיבים,החומרים, המידות והצבעים בהם ייבנה הבית של ה'. רגע בניית המשכן היווה שלב חדש ושונה בצורת הקשר עם ה': בעוד שמבריאת העולם היה אפשר להעמיד מזבח בכל מקום ולפנות לה' בהקרבת קרבן. כך נהגו נח והאבות וכך למדנו בסוף פרשת יתרו,הנה מעתה ואילך הקשר עם הקב"ה יצטמצם אל תוך מקום מוגבל ומוגדר.
התהייה העמוקה ביותר של האדם המאמין היא סוגיית המרחק בינו ובין הקב"ה. כולנו מאמינים שהקב"ה מנהל את העולם, אבל לכל אחד קשה להאמין שהקב"ה מנהל גם אותו. האם ה' באמת שומע ורואה אדם פשוט כמוני? האם האלוקים שומע יהודי אחד שמתפלל בין מיליוני יהודים? האם הוא באמת נוכח בבית הפרטי והקטן שלי או במשרד ?
זה בדיוק ההשראה המהפכנית שיצר המשכן. הקב"ה הראה שהאלוקות האין-סופית יכולה להפוך להיות מוגבלת. הקב"ה מסוגל להצטמצם אפילו בתוך קרשים קטנים ולשרות בהם. שום מקום אינו קטן מדי עבור האלוקים הבלתי מוגבל.
תכלית בניין הבית היא ליצור קירבה בין האלוקים האין סופי ובין האדם המוגבל. הכניסה לבית המקדש העניקה ליהודי את ההבנה שהקב"ה אינו נמצא רק למעלה, הוא נמצא גם למטה. ובתוך הקרשים והכלים הכי פשוטים.
יעזור הקב"ה שנהפוך את הבית הפרטי שלנו למשכן לשכינה, וכך נזכה לקיום הבקשה הכללית: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
