ח"י בֶּאֱלוּל הוּא:

 יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הַבעשׁ"ט – בִּשְׁנַת תנ"ח (1698).

היּוֹם שֶׁבּוֹ נִתְגַּלָּה אֵלָיו מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ – בִּשְׁנַת תפ"ד (1724).

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִתְגַּלָּה הַבעש"ט – בִּשְׁנַת תצ"ד (1734).

 יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן – בִּשְׁנַת תק"ה (1745).

תֹּכֶן 'תּוֹרָה' שֶׁאָמַר הַבעש"ט בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבוֹא, ח"י אֱלוּל תרנ"ב, לְאַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת:

    כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה "וְהָיָה כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ"; 'אֶרֶץ' הִיא מִלָּשׁוֹן 'מְרוּצָה' וּמִלְּשׁוֹן 'רָצוֹן' (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ); כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ לְדַרְגַּת הָרָצוֹן שֶׁבַּנְּשָׁמָה, הַבָּאָה כְּמַתָּנָה מִ'לְמַעְלָה' וּכִ'יְרוּשָׁה' לְכָל יְהוּדִי – הָעֲבוֹדָה שֶׁנִּדְרֶשֶׁת אָז הִיא "וְיָשַׁבְתָּ" – לְקַבֵּל זֹאת בְּ'הִתְיַשְּׁבוּת;

    "וְלָקַחְתָּ וְשַׂמְתָּ בַּטֶּנֶא" – לְהָבִיא אֶת הַ'אוֹרוֹת' בְּ'כֵלִים';

    "וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ" – יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם אֶחָד לְמָקוֹם אַחֵר – אֵין זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבַד, אֶלָּא מְנַהֲלִים אוֹתוֹ 'מִלְּמַעְלָה' ["אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ"], וּמַטְּרַת הַהֲלִיכָה לַמָּקוֹם הַהוּא הִיא [כְּהֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי הַפָּסוּק] –"לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" – לְפַרְסֵם אֶת הָאֱלֹקוּת בַּמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא.

    לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית חָזַר הבעש"ט שׁוּב עַל הַדְּבָרִים וְהוֹסִיף:

    "וְהָיָה כִּי תָּבוֹא" – כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ לִרְצוֹן הַנְשָׁמָה, הֲרֵי זֶה עַל יְדֵי – "וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם . . לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" – עָלֶיךָ לַעֲסֹק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּפִרְסוּם הָאֱלֹקוּת בַּמָּקוֹם הַהוּא; וּבַמֶּה מְפַרְסְמִים אֶת הָאֱלֹקוּת? עַל יְדֵי אֲמִירַת בְּרָכָה אוֹ פָּסוּק תְּהִלִּים…