פרשת דברים היא הראשונה בספר דברים, שמכונה גם בשם "משנה תורה". ספר זה הוא כעין תוספת על התורה עצמה ובו משה מדבר ונפרד מעם ישראל, אחרי 40 שנה של הנהגה רצופה.
משה מקדים הקדמה היסטורית ארוכה ובה מסכם את תולדות ישראל במדבר. כאן נמצא הקשר בין תשעה באב לפרשת דברים. לאורך פסוקים רבים בפרשה, משה מקונן על חטא המרגלים, שגרם להם להתעכב במדבר והרי החטא התרחש בדיוק בערב תשעה באב והיה זה שגרם לשני החורבנות.
תענית כט,א: ויבכו העם בלילה ההוא [בחטא המרגלים] – אמר רבה: אותו היום ערב תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות … כשחרב בית המקדש בראשונה, אותו היום תשעה באב היה…וכן בחורבן שני [שהיה בדיוק באותו זמן ובשעה שהלויים אמרו אותו פסוק הקשור במרגלים].
כמובן, העובדה ששלושת האירועים הקשים הללו (חטא המרגלים, החורבן הראשון והחורבן השני) התרחשו בדיוק באותו יום, ולמרות שהתרחשו במרחק של מאות שנים זה מזה, מעידה יותר מכל על המעורבות האלוקית בעניין.
מאחר וישנו כלל הלכתי בסיסי לפיו אסור לשבור אפילו אבן אחת מאבני בית המקדש ואפילו מבית כנסת שהוא בבחינת "מקדש מעט", הרי שלא יתכן לגזור עונש כזה של שריפת בית המקדש.
רמ"א סימן קנב: אסור לסתור דבר מבית הכנסת, אלא אם כן עושה על מנת לבנות [בית כנסת אחר]. אם כן, ההיתר היחיד לכך הוא רק לצורך הבית עצמו, כמו לבנות מבנה יפה ממנו.
נשאלה השאלה, כמי שמקיים בעצמו את התורה שנתן לעמו, כיצד היה מותר לקב"ה להחריב את שני בתי המקדש?
תפילת יום טוב: מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו. אם כן, בית המקדש חרב בתור עונש משמים על החטאים החמורים שעשו באותם ימים.
כפי שכתוב ביומא ט,ב: מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלש העבירות החמורות שהיו בו: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. מקדש שני, שהיו עוסקים בו בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד ג' העוונות הללו.
אך בעומק יותר, מובא בספר הזוהר שיש הבדל מהותי בין שני בתי המקדש ובין בית המקדש השלישי. הבתים הקודמים היו זמניים ואילו הבית השלישי יהיה נצחי ולא ייחרב יותר.
כלומר, בתי המקדש הקודמים, שיקפו קשר מוגבל בין יהודים לקב"ה. קשר של שיתוף פעולה וקיום הרצון שלו. לכן, כאשר נוצרו הנסיבות שבהן לא קיימנו את הדרישות מאיתנו, בתי המקדש נחרבו. אולם בית המקדש השלישי יהווה את השלמות והשיא של כל חיי הבריאה. הוא ישקף את הקשר העצמי בין יהודי לקב"ה, קשר של אב ובן שאינו יכול להיפסק לעולם. לכן הוא יעמוד לנצח.
כדי שיתגלה הקשר העצמי הזה, מוטל עלינו להוכיח כלפי הקב"ה נאמנות מוחלטת שאינה נפסקת בשום אופן ובשום מצב. זאת בדיוק התכנית האלוקית מאחורי הגלות: הגלות נועדה להוכיח את עומק הקשר שלנו לקב"ה, שאינו נפסק למרות השאלות, הספקות והסתר הפנים האלוקי.
בדיוק לשם כך, ה' מעמעם את האור האלוקי בהדרגה, מעמיק את החושך הרוחני וכן מעלים מאיתנו את צדיקי האמת. הכול כדי לאפשר לנו להפגין את הנאמנות העצמית שלנו לאלוקים, גם במצבים שאין להן כל סיבה והגיון.
כעת, מובן היטב איך היה מותר מבחינה הלכתית להחריב את בית המקדש, שכן הדבר נעשה כדי לאפשר בניית בית מקדש יפה ממנו, שיתקיים לנצח נצחים. בכוח עבודת הגלות הארוכה, שמשקפת את נצחיות הקשר של ישראל לקב"ה, ייבנה הבית השלישי שיעמוד לעולם.
המשימה של הגלות היא לא להישבר. להאמין ולציית לרצון ה' למרות השאלות והספקות. הקשר הבלתי נפסק הזה מצידנו, הוא אשר יגרום לגילוי בית המקדש השלישי והנצחי במהרה בימינו אמן.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי
