בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו ואישתו שרה. אברהם ושרה עשו מסע מחרן לארץ ישראל על מנת לגור שם, אך בעקבות בצורת שפרצה ובעקבותיה רעב חמור אברהם ושרה החליטו לרדת למצרים לחפש אוכל. כשהתקרבו למכס בכניסה למדינה, אברהם שם לב שכולם מביטים על שרה. אברהם ושרה באו מאסיה (בבל, עיראק) ולכן שרה הייתה בהירה ואילו מצרים היא חלק מאפריקה והאנשים שם שחורים, כך שיופיה של שרה בלט לעין כל. 

אברהם הבין שהם בסכנה משום שארץ מצרים הייתה "ערוות הארץ", מקום שטוף זימה בו הגברים חטפו את הנשים. וגם אברהם עצמו היה בסכנה, משום שהמצרים הקפידו שלא להיות עם אישה נשואה ולכן הפתרון היה פשוט: להרוג את הבעל וכך האישה תהיה פנויה. 

אברהם פועל למלט את עצמו מהצרה ומבקש משרה שתכחיש את קשר הנישואים עמו. היא תאמר שהיא אחותו וכך המצרים לא יפגעו בו. למרות שהדבר יכניס את שרה לצרות . מסופר בפרשה שלאחר מכן המצרים לקחו את שרה אל ארמון המלך וברוך ה' קרו נסים ולא אירע לה דבר. פרעה לא היה יכול להתקרב אליה ואף שחרר אותה בכבוד ובעושר רב. 

כיצד יתכן שאברהם דאג לביטחונו האישי בלבד ולא גם לאישתו שרה ?

אברהם לא הגן על שרה כי היא לא הייתה זקוקה להגנה שלו. להיפך, הוא היה זקוק להגנה שלה. הוא מבקש ממנה לשמור עליו ולכן מתחנן שהיא תאמר "אחותי את" ולא הוא אומר זאת על עצמו. 

במשך שנות חייה של שרה, אברהם לא הסביר את המעשה שלו, אבל בעודו עומד על קברה ומספיד אותה, אברהם חוזר אל הרגעים ההם במצרים. מזמור "אשת חיל"    (המזמור לקוח מתוך ספר משלי של שלמה המלך, אבל האמת היא ששלמה לא היה המחבר הראשוני של אשת חיל. המזמור נאמר הרבה לפני ששלמה הגיע לעולם). ושם, מיד בשבח הראשון אחרי ההקדמה, אברהם מתחיל ומתייחס אל המקרה במצרים, ובזה מעביר מסר מהפכני, בעוד שבתפיסת העולם, האישה היא החלשה והגבר נדרש להגן עליה, אומר אברהם  "בטח בה לב בעלה"!. כשאני נפלתי בצרות, לא העליתי בדעתי שאני צריך להגן עלייך, אלא להיפך, ביקשתי ממך להגן עלי. היה ברור לי שאת בעלת הזכויות הרוחנית והן אלו ששומרות על כולנו.

זאת תפיסה בולטת לאורך כל ספר בראשית: האימהות עולות בקדושתן על האבות. כאשר אברהם מתווכח עם שרה כיצד לחנך את יצחק, אומר לו הקב"ה את המשפט: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". בכל תחום, לא רק בנושא חינוך הילדים, אלא בכל תחום בעולם תסמוך על האינטואיציה שלה .מובא גם שאברהם היה טפל לשרה בנביאות". היא ראתה יותר רחוק ממנו, הייתה לה אינטואיציה רוחנית יותר גבוהה משלו. 

משמעות הסיפור שהברכה בבית תלויה באישה. הבעל יכול לעשות דברים גדולים, אבל הסייעתא דשמיא תלויה בכך שהאישה שמחה בחייהם המשותפים. הסיפור מסתיים שפרעה יוצא מכליו מפאת קדושתה של שרה ומעניק לה מתנות וכבוד גדול, והם מתעשרים בזכותה. 

שבת שלום ומבורך

הרב יעקב סוסי