בהר- א

מדוע באמת חכמים לא התקינו את המשך קיום מצות היובל כל חמישים שנה? מה נשתנה דינו של ה’יובל’ מדינו של ה’שמיטה’?

בהר- ב

מדוע בחרה התורה להשתמש בלשון מטעה שיכולה להתפרש כאילו שנת השמיטה, ה”שבת לה'”, באה עוד לפני ששת שנות העבודה?

בהר- ג

כיצד, נוכל לתווך בין שני המקורות הסותרים הללו: בין הציווי להיות “שמח בחלקו” ובין התביעה התמידית להתקדם ולעשות שימוש טוב בהצלחות שלנו?